קרב קרני חיטין

  • קרב קרני חיטין
    battle of cresson.jpg
    תאריך התחלה: 4 ביולי 1187
    תאריך סיום: 4 ביולי 1187
    קרב לפני: קרב קרסון
    קרב אחרי: המצור על ירושלים (1187)
    מקום: קרני חיטין, 5 ק"מ מטבריה
    32°48′13″n 35°26′40″e / 32°48′13″n 35°26′40″e / 32.803611111111; 35.444444444444 
    תוצאה: ניצחון מוסלמי מכריע
    הצדדים הלוחמים
    ירושלים
    kingdom of jerusalem coa.svg
    איובים
    flag of ayyubid dynasty.svg
    מפקדים

    גי דה ליזיניאן, מלך ממלכת ירושלים הצלבנית

    צלאח א-דין, מייסד השושלת האיובית

    כוחות

    סך כל הכח כ-12,000; מתוכם כ-10,000 חיל רגלים, כ-1,200 אבירים, השאר פרשים קלים.[1]

    • 12,000 חיל רגלים (לא לקחו חלק פעיל בקרב)
    • 12,000 פרשים
    אבידות

    כמעט כל הכח הלוחם

    אבידות קלות בלבד

    (למפת הגליל העליון רגילה)
    upper galil.svg
     
    קרני חיטין
    קרני חיטין

    קרב קרני חיטין התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, בין צבא ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי, בראשות גי דה ליזיניאן, לצבא המוסלמי שבפיקודו של צלאח א-דין מהשושלת האיובית. בקרב זה הסבו כוחות המוסלמים תבוסה מוחצת לצלבנים, שהובילה לימים לכיבוש מחדש של כל ארץ ישראל על ידי המוסלמים.

    תבוסת הצלבנים הייתה נקודת השבר המכרעת של הממלכה הנוצרית, שהוקמה בארץ ישראל בעקבות מסע הצלב הראשון. אחרי מפלתם בקרב שבמהלכו הושמד צבאם כמעט לחלוטין, החלה הממלכה הצלבנית לשקוע עד שנחרבה כליל. התבוסה הייתה כה קשה עד כי, בהמשך, רוב היישובים והמבצרים הצלבניים בארץ ישראל נכנעו לצלאח א-דין. זמן קצר אחר כך ממלכת ירושלים הצלבנית חדלה להוות גורם משמעותי בלבנט.

    קרב קרני חיטין היה שיאו של מאבק ארוך בין הצלבנים למוסלמים, שראשיתו במסע הצלב הראשון. הצלבנים הגיעו לארץ ישראל מארצות מערב אירופה החל מסוף המאה ה-11. משתתפי מסעי הצלב, ה"צלבנים", נקראו "פרנקים" בפי הערבים. שני השמות נמצאים בשימוש רחב בספרות העוסקת בתקופה זו.

    הצלבנים הצליחו להקים ממלכה גדולה שהשתרעה מעזה ואילת עד לבנון, סוריה ועבר הירדן של היום. הישגי הצלבנים, שהצליחו לכבוש שטחים ניכרים תוך שימוש בכוח צבאי יחסית קטן, שלרוב לא עלה על 1,500 איש, היו חסרי תקדים באזור זה. המוסלמים התפעלו מעוצמתם הצבאית של הלוחמים האירופים. במשך שנים נעשו ניסיונות מצד המוסלמים להחזיר לעצמם את השטחים שנלקחו מהם, אך הם נחלו כישלון. רק לאחר שנתגלעו בקיעים בתוך מחנה הצלבנים, ומאבקים פנימיים ערערו את הסדר בממלכה הנוצרית, הצליחו המוסלמים לבסוף להשיב לידיהם את הארץ כולה.

  • רקע
  • שדה הקרב ותנאיו
  • הצדדים הלוחמים
  • הקרב
  • ניתוח הטקטיקה
  • תוצאות הקרב
  • השפעת הקרב על המחשבה ועל הפוליטיקה הערבית המודרנית
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

קרב קרני חיטין
Battle of Cresson.jpg
תאריך התחלה: 4 ביולי 1187
תאריך סיום: 4 ביולי 1187
קרב לפני: קרב קרסון
קרב אחרי: המצור על ירושלים (1187)
מקום: קרני חיטין, 5 ק"מ מטבריה
32°48′13″N 35°26′40″E / 32°48′13″N 35°26′40″E / 32.803611111111; 35.444444444444 
תוצאה: ניצחון מוסלמי מכריע
הצדדים הלוחמים
מפקדים

צלאח א-דין, מייסד השושלת האיובית

כוחות

סך כל הכח כ-12,000; מתוכם כ-10,000 חיל רגלים, כ-1,200 אבירים, השאר פרשים קלים.[1]

אבידות

כמעט כל הכח הלוחם

אבידות קלות בלבד

קרב קרני חיטין התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, בין צבא ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי, בראשות גי דה ליזיניאן, לצבא המוסלמי שבפיקודו של צלאח א-דין מהשושלת האיובית. בקרב זה הסבו כוחות המוסלמים תבוסה מוחצת לצלבנים, שהובילה לימים לכיבוש מחדש של כל ארץ ישראל על ידי המוסלמים.

תבוסת הצלבנים הייתה נקודת השבר המכרעת של הממלכה הנוצרית, שהוקמה בארץ ישראל בעקבות מסע הצלב הראשון. אחרי מפלתם בקרב שבמהלכו הושמד צבאם כמעט לחלוטין, החלה הממלכה הצלבנית לשקוע עד שנחרבה כליל. התבוסה הייתה כה קשה עד כי, בהמשך, רוב היישובים והמבצרים הצלבניים בארץ ישראל נכנעו לצלאח א-דין. זמן קצר אחר כך ממלכת ירושלים הצלבנית חדלה להוות גורם משמעותי בלבנט.

קרב קרני חיטין היה שיאו של מאבק ארוך בין הצלבנים למוסלמים, שראשיתו במסע הצלב הראשון. הצלבנים הגיעו לארץ ישראל מארצות מערב אירופה החל מסוף המאה ה-11. משתתפי מסעי הצלב, ה"צלבנים", נקראו "פרנקים" בפי הערבים. שני השמות נמצאים בשימוש רחב בספרות העוסקת בתקופה זו.

הצלבנים הצליחו להקים ממלכה גדולה שהשתרעה מעזה ואילת עד לבנון, סוריה ועבר הירדן של היום. הישגי הצלבנים, שהצליחו לכבוש שטחים ניכרים תוך שימוש בכוח צבאי יחסית קטן, שלרוב לא עלה על 1,500 איש, היו חסרי תקדים באזור זה. המוסלמים התפעלו מעוצמתם הצבאית של הלוחמים האירופים. במשך שנים נעשו ניסיונות מצד המוסלמים להחזיר לעצמם את השטחים שנלקחו מהם, אך הם נחלו כישלון. רק לאחר שנתגלעו בקיעים בתוך מחנה הצלבנים, ומאבקים פנימיים ערערו את הסדר בממלכה הנוצרית, הצליחו המוסלמים לבסוף להשיב לידיהם את הארץ כולה.