פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין ירוס-חקק נ. היועץ המשפטי לממשלה
Emblem of Israel.svg
בית המשפט העליון
ההחלטה ניתנה ב-10 בינואר 2005
שם מלא של המקרה: ע"א 10280/01 1. ד"ר טל ירוס-חקק 2. ד"ר אביטל ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה
חוק אימוץ ילדים מאפשר מתן צו אימוץ שמבקש אדם החי במסגרת זוגיות חד מינית לילדו של בן זוגו. נסיבות הזוגיות החד-מינית אינן גורם עקרוני השולל אפשרות לאמץ, אלא שיקול במכלול השיקולים שעיקרם טובת הילד.
המותב
חברי המותב: אהרן ברק, אליהו מצא, מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית ביניש, אליעזר ריבלין, אדמונד לוי, אשר גרוניס, מרים נאור.
דעות בפסק הדין
אהרן ברק
דעות מיעוט אליהו מצא, אדמונד לוי

פסק דין יָרוּס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה ניתן בבית המשפט העליון בישראל בינואר 2005, בע"א 10280/01, ובו נעתר בית המשפט לבקשתן של טל ואביטל ירוס-חקק, בנות זוג לסביות המקיימות יחד תא משפחתי, לאמץ זו את ילדיה של זו.

בפסק הדין התקבל ערעורן של בנות-הזוג ירוס-חקק על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שסירב בשנת 1997 לפנייה של השתיים בבקשה לאימוץ הדדי של ילדיהן. ההליך המשפטי, מהגשת הבקשה הראשונה לבית המשפט לענייני משפחה ועד להכרעה בבית המשפט העליון, ארך שמונה שנים. בעת מתן פסק הדין חיו השתיים ביחד 15 שנה, והיו להן שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות.

את בנות הזוג ירוס-חקק ייצגו בדיונים עו"ד צבי ריש ועו"ד עירא הדר, פעילה למען זכויות להט"ב בישראל. הערעור נידון על ידי הרכב מורחב של תשעה שופטים בראשותו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, והתקבל ברוב של שבעה נגד דעתם החולקת של אדמונד לוי ואליהו מצא. בית המשפט הכריע כי אין מניעה שבת זוגה של אם ביולוגית לילד תאמץ את ילדיה של האם, והשיב את התיק לבית המשפט לענייני משפחה כדי שזה יבחן את הראיות ויחליט אם מתקיימות "נסיבות מיוחדות" ואם האימוץ הוא "לטובת הילד", כפי שדורש חוק אימוץ ילדים. בעקבות פסק הדין ניתנו בפברואר 2006 צווי אימוץ לבנות הזוג ירוס-חקק, והן הפכו לזוג ההורים החד-מיניים הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ בפועל.[1]