פסק דין ורד פרי

פסק דין ורד פרי
Emblem of Israel.svg
בית המשפט העליון
ההחלטה ניתנה ב-30 באפריל 2009
שם מלא של המקרה: ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי
הוצאה על טיפול בילדים תוכר לצורכי מס
המותב
חברי המותב: אליעזר ריבלין, מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות
דעות בפסק הדין

פסק דין ורד פרי הוא כינוים של שני פסקי דין, של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן בשנת 2008, ושל הערעור עליו בבית המשפט העליון, שניתן בשנת 2009, שבהם הוכרה תביעתה של עו"ד ורד פרי, אם לשני ילדים, להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה, בעת שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי, בעת חישוב מס ההכנסה שלה. את עו"ד פרי ייצגו לכל אורך ההליך המשפטי עורכי הדין משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל ממשרד שקל ושות'.[1] לייצוג הצטרפו גם עו"ד גלי עציון מהלשכה המשפטית של נעמת, ועו"ד הלית כהן מהמחלקה המשפטית של שדולת הנשים בישראל.

סלע המחלוקת הוצג בפתח פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין: "האם הוצאה שהוציא אדם במחיר השגחה על ילדיו בעת שהוא יוצא לעבודתו היא הוצאה בייצור הכנסה המותרת בניכוי מן ההכנסה החייבת? זו השאלה המשפטית המונחת בפנינו".[2] לתשובתו החיובית של בית המשפט לשאלה זו היו השלכות החורגות מסוגיה זו לבדה, והיא שינתה את מדיניות המסים בתחום ההכרה בהוצאות שהוצאו לייצור הכנסה. שינוי זה הניע את משרד האוצר להגיש הצעת חוק,[3] שבה יינתן תוקף חוקי למדיניות שנהגה קודם למתן פסק דין זה. הצעת חוק זו אושרה בכנסת, ועל פי הפרשנות המקובלת היא שוללת הכרה בהוצאות השגחה על ילדים.