P christ2.png

הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן.

שער לפורטל נצרות.png


ויה דולורוזה

ויה דולורוזה פירושה דרך הייסורים (מילולית: ויה-דרך, דולורוזה-מלאת ייסורים) ולפי האמונה הנוצרית, זהו מסלול הפסיון בו עבר ישו ובסופו נצלב, אשר תחילתו בבית המשפט וסופו בגבעת הגולגולתא. היא נקראת כך בגלל הייסורים שעברו לפי האמונה הנוצרית על ישו בלכתו בדרך זו. המסלול קרוי גם "via crucis" - "דרך הצלב".

ויה דולורוזה מתחילה ברובע המוסלמי של ירושלים, בשער האריות, ומסתיימת ברובע הנוצרי בכנסיית הקבר. הדרך כוללת 14 תחנות, מתוכן תשע תחנות לאורך הרחוב עצמו וחמש תחנות אחרונות בכנסיית הקבר הקדוש.


‏‏

DirJaris02 ST 06.jpg
מנזר סנט ג'ורג' הוא מנזר יווני-אורתודוקסי בנחל פרת. הנזירים מאמינים כי בתחום המנזר נמצאת המערה בה התגורר אליהו הנביא בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון מלחם וממים שהביאו לו העורבים.



Loreto250706.JPG

בבזיליקת הבית הקדוש בלורטו שבאיטליה שמור בית מגורים הנחשב, לפי המסורת, לביתם של הבתולה ויוסף הקדוש בנצרת, ואשר בו נתנה הבשורה למרים. לפי אותה מסורת, בשנת 1291 כאשר הממלוכים השלימו את כיבוש ארץ ישראל ובא הקץ על ממלכת ירושלים, נשקפה לבית סכנת הריסה. לכן, הוא הועבר על ידי מלאכים מנצרת לגבעת טרסט ברייקה שבקרואטיה, ונותר שם משך שלוש וחצי שנים. בלילה שבין ה-9 ל-10 בדצמבר 1294 המשיך הבית בדרכו והגיע ללורטו. המקום הוא יעד פופולרי לעלייה לרגל מאז המאה ה-14.


"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב

סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".

הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.

הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם


‏‏
האדיקולה

" וַיִּתְמַהּ פִּילָטוֹס עַל־אֲשֶׁר מֵת וַיִּקְרָא אֶל־שַׂר הַמֵּאָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַכְּבָר גָּוָע׃ וַיֵּדַע מִפִּי־שַׂר הַמֵּאָה כִּי־כֵן וַיִּתֵּן אֶת־גּוּפָתוֹ מַתָּנָה לְיוֹסֵף׃ וְהוּא קָנָה סָדִין וַיּוֹרֶד אֹתוֹ וַיִּכְרְכֵהוּ בַּסָּדִין וַיְשִׂימֵהוּ בְקֶבֶר חָצוּב בַּסָּלַע וַיָּגָל אֶבֶן עַל־פֶּתַח הַקָּבֶר".

פסוקים אלה מתארים את קבורתו של ישו בקבר חצוב בסלע, סמוך למקום צליבתו בגבעת הגולגולתא. המקום מוזהה כיום עם האדיקולה שבכנסיית הקבר ברובע הנוצרי. במבנה האדיקולה שני חללים - קבר ישו וקפלת המלאך המציינת את המקום בו פגשו מרים, אם ישו ומרים המגדלית במלאך, אשר בישר להן על תחייתו של ישו:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַשַּׁבָּת וַתִּקְנֶינָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וּשְׁלֹמִית סַמִּים לָלֶכֶת וְלָסוּךְ אֹתוֹ בָּהֶם׃ וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר כַּעֲלוֹת הַשָּׁמֶשׁ׃ וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ מִי יָגֶל־לָנוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַקָּבֶר׃ וּבְהַבִּיטָן רָאוּ וְהִנֵּה נִגְלְלָה הָאָבֶן כִּי הָיְתָה גְּדֹלָה מְאֹד׃ וַתָּבֹאנָה אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר וַתִּרְאֶינָה בָּחוּר אֶחָד ישֵּׁב מִיָּמִין וְהוּא עֹטֶה שִׂמְלָה לְבָנָה וַתִּשְׁתּוֹמַמְנָה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּשְׁתּוֹמַמְנָה אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַנִּצְלָב אַתֵּן מְבַקְשׁוֹת הוּא קָם אֵינֶנּוּ פֹה הִנֵּה־זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִשְׁכִּיבֻהוּ בוֹ".‏‏

Konrad3aLudvik7nakrvyprave.jpg
Eugène Ferdinand Victor Delacroix 012.jpg
Aron von Kangeq- Missionar.jpg
John Paul II George W. Bush July 2001.jpg


טוען את הלשוניות...


טוען את הלשוניות...

הברית הישנה

חמשת החומשים:

ספרות ההיסטוריה:

ספרות החכמה:

נביאים גדולים:

נביאים קטנים:

ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC
טוען את הלשוניות...
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC
‏‏
קבר לזרוס בבית עניה

על פי המסורת הנוצרית, לזרוס, או אלעזר, היה אדם שקם לתחייה לאחר שמת. על-פי המסופר בברית החדשה, לזרוס, תושב הכפר בית עניה, חלה במחלה קשה. ישו שהה באותה עת בכפר, אך עזבו מבלי לרפא את לזרוס. רק ארבעה ימים לאחר מותו של לזרוס חזר ישו אל הכפר, פקד על פתיחת הקבר, והורה ללזרוס לקום ולצאת ממנו. לזרוס קם מקברו בעודו לבוש בתכריכיו. מאחר שלפי האמונה הנוצרית מעשיו של האלוהים אינם הפיכים, ואת מי שאלוהים השיב לתחייה "לא הזמן ולא האדם יוכלו שוב להמית", יש המאמינים שלזרוס מהלך עדיין בקרבנו, וממתין לשובו של ישו בביאה השנייה. עקב שובו מהמוות, ועקב מסורת בדבר חייו הארוכים, הפך השם לזרוס לכינוי לאורך ימים ולהתחמקות ממוות, והוא מופיע כמשל ביצירות ספרותיות רבות.




רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.