עקיבא איגר
English: Akiva Eger

  • רבי עקיבא איגר
    עקיבא איגרחתימתו של עקיבא איגר בעבריתחתימתו של עקיבא איגר בגרמנית
    חתימותיו של רבי עקיבא איגר בעברית ובגרמנית
    לידה 29 באוקטובר 1761
    א' בחשוון ה'תקכ"ב
    אייזנשטט
    פטירה 12 באוקטובר 1837 (בגיל 75)
    י"ג בתשרי ה'תקצ"ח
    פוזנא
    מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
    מקום פעילות ליסא, מרקיש-פרידלנד, פוזנא
    השתייכות יהדות אשכנז
    תחומי עיסוק פרשנות לתלמוד, פסיקת הלכה
    רבותיו רבי בנימין וולף איגר
    תלמידיו רבי יוסף זונדל מסלנט, רבי צבי הירש קלישר, רבי אליהו גוטמכר
    חיבוריו רשימת חיבוריו
    צאצאים אברהם שמואל בנימין סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg
    רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט

    רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה. נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן[1].

    רבי עקיבא איגר נחשב לאחד מגדולי הלמדנים התורניים בעת החדשה ומהבולטים שבהם. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו. הרלוונטיות של דרכי לימודו והלוגיקה שהפעיל נשתמרו אף כיום, בניגוד לאחרונים אחרים שנטו לשיטת הפלפול. לבד מהשפעתו העצומה על צורת לימוד התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך וכן פסקיו בספרי השו"ת שלו הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות[2].

    בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה שבה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.

  • ביוגרפיה
  • יצירתו
  • בתרבות הישיבתית
  • השקפותיו
  • הנצחתו
  • חיבוריו וליקוטים מתורתו שבדפוס
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

רבי עקיבא איגר
עקיבא איגרחתימתו של עקיבא איגר בעבריתחתימתו של עקיבא איגר בגרמנית
חתימותיו של רבי עקיבא איגר בעברית ובגרמנית
לידה 29 באוקטובר 1761
א' בחשוון ה'תקכ"ב
אייזנשטט
פטירה 12 באוקטובר 1837 (בגיל 75)
י"ג בתשרי ה'תקצ"ח
פוזנא
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ליסא, מרקיש-פרידלנד, פוזנא
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק פרשנות לתלמוד, פסיקת הלכה
רבותיו רבי בנימין וולף איגר
תלמידיו רבי יוסף זונדל מסלנט, רבי צבי הירש קלישר, רבי אליהו גוטמכר
חיבוריו רשימת חיבוריו
צאצאים אברהם שמואל בנימין סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט

רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה. נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן[1].

רבי עקיבא איגר נחשב לאחד מגדולי הלמדנים התורניים בעת החדשה ומהבולטים שבהם. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו. הרלוונטיות של דרכי לימודו והלוגיקה שהפעיל נשתמרו אף כיום, בניגוד לאחרונים אחרים שנטו לשיטת הפלפול. לבד מהשפעתו העצומה על צורת לימוד התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך וכן פסקיו בספרי השו"ת שלו הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות[2].

בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה שבה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.