סטורן 5
English: Saturn V

  • סטורן 5
    apollo 4 saturn v, s67-50531.jpg
    סטורן 5 נושא את החללית אפולו 4, בטרם השיגור הראשון ב-9 בנובמבר 1967
    ייעוד משגר חלליות למסלול leo ואל הירח
    משפחה סטורן
    יצרן בואינג, נורת' אמריקן, דאגלס
    ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
    עלות שיגור 185 מיליון דולר בשנים 1969-1971 (1.16 מיליארד דולר ב־2016), מתוכם 110 מיליון דולר לחללית.[דרוש מקור]
    גרסאות סטורן int-21
    היסטוריית שיגורים
    סטטוס הוצא משימוש
    אתרי שיגור lc-39, מרכז החלל קנדי
    שיגורים 13 (כולל את שיגור הסטורן int-21)
    הצלחות 12
    חלקיות 1 (אפולו 6)
    שיגור ראשון 9 בנובמבר 1967
    שיגור אחרון 6 בדצמבר 1972
    (14 במאי 1973 - int-21)
    מטענים ידועים חלליות אפולו, רכב הנחיתה הירחי, סקיילאב
    יכולת
    מטען ל־leo 119,000 ק"ג
    מטען ל־tli 45,000 ק"ג
    מידע נוסף
    גובה 110.6 מטרים
    קוטר 10.1 מטרים
    משקל 3,039,000 ק"ג
    שלבים 3
    שלב ראשון s-ic
    מספר מנועים 5
    סוג מנוע f-1
    דחף 34.02 מגה-ניוטון[1]
    מתקף סגולי 263 שניות
    זמן בעירה 150 שניות
    דלק rp-1/חמצן נוזלי
    שלב שני s-ii
    מספר מנועים 5
    סוג מנוע j-2
    דחף 4.53 מגה-ניוטון
    מתקף סגולי 421 שניות
    זמן בעירה 360 שניות
    דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי
    שלב שלישי s-ivb-500
    מספר מנועים 1
    סוג מנוע j-2
    דחף 1 מגה-ניוטון
    מתקף סגולי 421 שניות
    זמן בעירה 140 + 335 שניות (שתי בעירות)
    דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי

    סטורן 5אנגלית: saturn v) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי ממשפחת משגרי הסטורן, אשר שימש את נאס"א בתוכניות אפולו וסקיילאב.

    זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי הסטורן (אף כי תוכננו דגמים גדולים יותר). תכנון המשגר נעשה בהנחייתם של ורנר פון בראון ו ארתור רודולף במרכז מרשל לתעופת חלל. החברות העיקריות שהשתתפו ביצור הטיל היו חברת בואינג, נורת' אמריקן אוויאיישן, דאגלס ו-ibm.

    גובה המשגר (על שלושת שלביו) הוא 110.6 מטר וקוטרו 10.1 מטר. שיא זה צפוי להשבר רק בשנים הקרובות עם bfr של חברת ספייס אקס.

  • מבנה המשגר
  • שיגורים
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

סטורן 5
Apollo 4 Saturn V, s67-50531.jpg
סטורן 5 נושא את החללית אפולו 4, בטרם השיגור הראשון ב-9 בנובמבר 1967
ייעוד משגר חלליות למסלול LEO ואל הירח
משפחה סטורן
יצרן בואינג, נורת' אמריקן, דאגלס
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 185 מיליון דולר בשנים 1969-1971 (1.16 מיליארד דולר ב־2016), מתוכם 110 מיליון דולר לחללית.[דרוש מקור]
גרסאות סטורן INT-21
היסטוריית שיגורים
סטטוס הוצא משימוש
אתרי שיגור LC-39, מרכז החלל קנדי
שיגורים 13 (כולל את שיגור הסטורן INT-21)
הצלחות 12
חלקיות 1 (אפולו 6)
שיגור ראשון 9 בנובמבר 1967
שיגור אחרון 6 בדצמבר 1972
(14 במאי 1973 - INT-21)
מטענים ידועים חלליות אפולו, רכב הנחיתה הירחי, סקיילאב
יכולת
מטען ל־LEO 119,000 ק"ג
מטען ל־TLI 45,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 110.6 מטרים
קוטר 10.1 מטרים
משקל 3,039,000 ק"ג
שלבים 3
שלב ראשון S-IC
מספר מנועים 5
סוג מנוע F-1
דחף 34.02 מגה-ניוטון[1]
מתקף סגולי 263 שניות
זמן בעירה 150 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני S-II
מספר מנועים 5
סוג מנוע J-2
דחף 4.53 מגה-ניוטון
מתקף סגולי 421 שניות
זמן בעירה 360 שניות
דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי
שלב שלישי S-IVB-500
מספר מנועים 1
סוג מנוע J-2
דחף 1 מגה-ניוטון
מתקף סגולי 421 שניות
זמן בעירה 140 + 335 שניות (שתי בעירות)
דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי

סטורן 5אנגלית: Saturn V) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי ממשפחת משגרי הסטורן, אשר שימש את נאס"א בתוכניות אפולו וסקיילאב.

זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי הסטורן (אף כי תוכננו דגמים גדולים יותר). תכנון המשגר נעשה בהנחייתם של ורנר פון בראון ו ארתור רודולף במרכז מרשל לתעופת חלל. החברות העיקריות שהשתתפו ביצור הטיל היו חברת בואינג, נורת' אמריקן אוויאיישן, דאגלס ו-IBM.

גובה המשגר (על שלושת שלביו) הוא 110.6 מטר וקוטרו 10.1 מטר. שיא זה צפוי להשבר רק בשנים הקרובות עם BFR של חברת ספייס אקס.