מתקן חולות
English: Holot

הכניסה למתקן חולות

מתקן "חולות" או מרכז שהייה "חולות" היה מתקן שהקימה ממשלת ישראל לשהייתם של מסתננים אפריקאים מאריתריאה ומצפון סודאן, שקיים קושי להרחיקם מישראל. המתקן נמצא בסמוך לכלא קציעות וכלא סהרונים, כשני ק"מ מגבול ישראל-מצרים. הוא נפתח ב-12 בדצמבר 2013 והופעל על ידי שירות בתי הסוהר. בג"ץ ביטל שלוש פעמים סעיפים בחוק המאפשר את פעולת המתקן, בנימוק של פגיעה בלתי מידתית בזכויות המוחזקים בו.

המתקן כלל שלושה אגפים, שבכל אחד מהם מקום ל-1,120 שוהים, וגף מנהלה. בשעות הלילה, משעה 22 ועד 6 למחרת, אין יציאה מהמתקן. בשאר שעות היממה השוהים היו רשאים לצאת ממנו. תחילה הם חויבו להתייצב שלוש פעמים ביום לצורך רישום, ובהמשך חויבו להתייצב פעם אחת.[1]

ב-19 בנובמבר 2017 החליטה הממשלה כי המתקן ייסגר עד מרץ 2018. לאחר מכן יידרשו מבקשי המקלט לצאת מישראל לרואנדה או ישהו בכלא "סהרונים" ללא הגבלת זמן.[2] ב-14 במרץ 2018 המתקן נסגר. ב-19 במרץ הציע שופט בג"ץ חנן מלצר את המתקן כפתרון לבעיית הצפיפות בבתי הכלא.[3]

היסטוריה

אזור המגורים במתקן חולות

מסתננים מאפריקה שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל"כלא סהרונים" שבקציעות, שם עברו רישום ושימוע לקביעת מעמדם, ובהתאם לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התאפשרה החזקתם במשמורת למשך שלוש שנים.[4] בספטמבר 2013 קבע בג"ץ (בפסק הדין בג"ץ אדם נגד הכנסת) כי החוק המאפשר משמורת של מסתננים במתקן סגור לתקופה של 3 שנים איננו חוקתי. בעקבות כך, אישרה הכנסת בדצמבר 2013 את תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, במקום החוק שבוטל. לפי תיקון זה ניתן לשים מסתננים שנכנסו לישראל לאחר תחילת החוק במשמורת למשך שנה, ומי שכבר נמצאים בישראל ניתן להעבירם למרכז שהייה פתוח שבו יסופקו להם תנאי מחיה, כולל שירותי בריאות ורפואת שיניים, רווחה ודמי כיס.[5] לצורך כך הוקם מתקן "חולות", אף הוא בקציעות, שהחל לקלוט מסתננים שהועברו אליו מ"סהרונים". המתקן מתוכנן להכיל בעתיד כ-9,000 מסתננים. השוהים בו מקבלים דמי כיס של 500 שקל בחודש. הם יכולים לצאת ממנו, אולם עליהם לחתום נוכחות שלוש פעמים ביום.[1] קיימת תחבורה ציבורית בין המתקן לעיר באר שבע.[6]

במתקן התקיימו חוגים באומנות, ספורט ונגינה וכן לימודי אנגלית ומתמטיקה על ידי מורים, במימון משרד החינוך. חלק מהשוהים הורשו לעבוד במסגרת המרכז בלבד, בעבודות תחזוקה שירותים וניקיון.[6]

גידור סביב מתקן חולות

חלק מהשוהים במתקן נטשו אותו על מנת לקיים צעדת מחאה ובהמשך הוסעו באופן מאורגן לירושלים. חלקם הוחזרו למתקן המשמורת סהרונים בשל הפרת כללי המשמעת. סמוך לראשית 2014 החל משרד הפנים לזמן למתקן "חולות" גם מסתננים ותיקים השוהים בערים בישראל, שתוקף אשרת השהייה שלהם פג. בעקבות כך פתחו אלפי מסתננים בינואר 2014 בשביתות ובהפגנות בתל אביב ומול הכנסת בדרישה שיוחל עליהם מעמד של פליטים[7] בארגון ההפגנות משתתפים גם ארגוני הסיוע ובפרט ארגון א.ס.ף,[8] הקרן החדשה לישראל, שהעבירה כסף למימון הפגנת המסתננים בכיכר רבין, ורופאים לזכויות אדם.[9]

בבג"ץ איתן נגד ממשלת ישראל, עתירה לבג"ץ נגד תיקון מס' 4, קבע בג"ץ ב-22 בספטמבר 2014 כי גם תיקון זה אינו חוקתי וביטלו, והורה לסגור את מתקן "חולות".[10] בתגובה, אושר בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 חוק המגביל את ההחזקה של מי שהסתננו לישראל לתקופה של 20 חודשים במתקן חולות וקובע כי חובת ההתייצבות לשוהים במקום תעמוד על פעם אחת ביום.[11]

בינואר 2015 לא התיר שירות בתי הסוהר הכנסת תנורים לחדרי השוהים, מחשש לדליקה, וזאת כאשר הטמפרטורה באזור התקרבה לאפס מעלות.[12] המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם למסתננים עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה לספק אמצעי חימום למתקן. בתגובה המדינה החלה בהתקנת מזגנים בחדרי השוהים במתקן והודיעה כי מסתננים יוכלו לקבל פטור של 72 שעות מנוכחות במתקן.[13]

ביוני 2015 שהו במתקן 1,700 מסתננים, מהם 1,294 מוסלמים.[14] ביולי 2015 הגישו ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר לשוהים במתקן להכניס אליו מזון ולבשל אותו. ב-2017 קיבל בג"ץ את העתירה בחלקה וקבע כי האיסור הגורף על הכנסת מזון בטל בהיותו בלתי סביר.[15]