משרד עורכי דין
English: Law firm

משרד עורכי דין הוא משרד המספק שירותי עריכת דין ללקוחותיו.

לעיתים מופעל משרד עורכי דין על ידי עורך דין יחיד, אך פעמים רבות מתאגדים עורכי דין אחדים למשרד משותף, המסוגל להציע מגוון רחב יותר של התמחויות. גודלו של משרד עורכי דין עשוי להגיע למאות עובדים ואף יותר. ריבוי התמחויות בהיבטים שונים של המשפט האזרחי מאפשר למשרד לתת מענה שלם בפעולות מורכבות, המצריכות התייחסות משפטית משולבת. עסקת מיזוגים ורכישות, למשל, מצריכה ידע בדיני חברות, דיני מיסים, דיני עבודה ועוד. הלקוח הזקוק לשירות בתחום זה יוכל לקבלו במשרד גדול אחד, או בשיתוף פעולה בין משרדים קטנים אחדים.

התקשרות של לקוח עם משרד עורכי דין נעשית בשתי דרכים עיקריות:

  • התקשרות חד-פעמית, לשם קבלת שירות משפטי לבעיה מסוימת. דוגמה: אדם המוכר את דירתו, וזקוק לעורך דין למימוש העסקה.
  • התקשרות ארוכת-טווח, לשם קבלת שירות משפטי שוטף. דוגמה: יזם בנייה, הזקוק באופן שוטף לשירותיו של עורך דין לטיפול בחוזים עם רוכשי הדירות, מוכרי הקרקע וקבלנים.

העובדים במשרד עורכי דין הם מסוגים אחדים:

  • שותפי הון (Equity), שלכל אחד מהם חלק בבעלות על המשרד.
  • שותפי רווח (Non-Equity)
  • עורכי דין שכירים
  • מתמחים - מי שסיימו לימודי משפטים, אך טרם הוסמכו כעורכי דין.
  • עובדי מנהלה: מזכירות, פקידים וכיוצא בזה. לעיתים אלו בעלי השכלה משפטית אך לרוב לא.

לחלק מעורכי הדין במשרד עורכי דין יש גם הסמכה כנוטריונים.

עו"ד יעקב נאמן, שותף בכיר במשרד "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'", שהוא מהמשרדים הגדולים בישראל, עמד על תהליך המעבר משכיר לשותף במשרדו: "בדרך כלל אחרי חמש שנים, לפעמים יותר לפעמים פחות, מחליטים אם לקדם אותו כשותף או לשלוח אותו לדרכו. מי שאינו מתאים להיות שותף אין טעם שיישאר במשרד. היום זה נמשך שש או שבע שנים כי תקופת ההתמחות קוצרה. אנחנו רוצים להכיר את האנשים, להיווכח בבשלות וביכולת שלהם לטפל כעצמאים בלקוח ובתיק."[1]

כלי עזר מרכזי במשרד עורכי דין הוא הספרייה המשפטית, הכוללת בראש ובראשונה פסקי דין של בית המשפט העליון, וכן ספרים וכתבי עת בתחום התמחותו של המשרד. אף שכרכים של פסקי דין מפארים רבים ממשרדי עורכי הדין, אבד עליהם הכלח, משום שעם התפתחות המחשוב הועברו פסקי הדין לאחסון ב-CD-ROM, ולאחר מכן הוחלפו בשירות אינטרנט, שבו מוצגים פסקי הדין סמוך מאוד לנתינתם.