משפט משועבד

משפט משועבד הוא משפט המשמש לוואי לשם בתוך משפט גדול יותר, המשפט העיקרי. המשפט המשועבד התפתח ברוב שפות העולם כדי לענות על הצורך התקשורתי לדייק את ההבעה שכן לא תמיד השפה מספקת את התיאור הנדרש במילון שלה. למשל: "אברהם הוא הילד הגדול" (=משפט רגיל, "הגדול" הוא תואר שנבחר מתוך מילון); "אברהם הוא הילד שראיתי אתמול" (=משפט מורכב, הפסוקית "שראיתי אתמול" היא משפט משועבד; הוא נבחר בידי הדובר מכיוון שאין במילון תואר מתאים ועליו היה ליצור "מִינִי משפט" כדי לתאר את הילד). המשפט המשועבד מכונה גם משפט טפל או פסוקית. נהוג לסווג את הפסוקיות לפי התפקיד התחבירי שלהן במשפט המורכב.

לפי כללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית, אין הכרח להוסיף פסיק לפני משפט משועבד אם הוא מצמצם את השם (כבדוגמה "הילד שראיתי אתמול" > המשפט המשועבד מצמצם את תחולת השם "הילד" רק לזה שראיתי אתמול). במשפט משועבד לא מצמצם יש צורך בפסיק ("רב העיר, שהיה גם בן דודו של הנאשם, התייצב אף הוא בבית המשפט" > המשפט המשועבד אינו מצמצם את תחולת "רב העיר" אלא רק מוסיף עליו מידע). עם זאת, גם לאחר משפט משועבד מצמצם יבוא פסיק אם הוא ארוך במיוחד.