משה דיין
English: Moshe Dayan

משה דיין
Persconferenties, ministers, portretten, Bestanddeelnr 930-3763.jpg
דיין, 27 ביולי 1979
לידה20 במאי 1915
האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 דגניה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה16 באוקטובר 1981 (בגיל 66)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהישראלישראל  ישראל
מקום קבורהישראלישראל נהלל, ישראל
השכלהSenior Officers' School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, קצין, ארכאולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגהמפא"י, רפ"י, המערך, תנועה להתחדשות ממלכתית
בת זוגרות דיין
רחל דיין
שר הביטחון ה־4
2 ביוני 19673 ביוני 1974
(7 שנים)
שר החוץ ה־5
20 ביוני 197723 באוקטובר 1979
(שנתיים ו-17 שבועות)
שר החקלאות
17 בדצמבר 1959 – 4 בנובמבר 1964
(4 שנים ו-46 שבועות)
חבר הכנסת
30 בנובמבר 195916 באוקטובר 1981
(21 שנים)
כנסות4 - 10
פרסים והוקרה
קצין גבוה בלגיון הכבוד (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימהMoshe Dayan signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה דיין (להאזנה (מידעעזרה), ‏20 במאי 1915[1]‏ – 16 באוקטובר 1981) היה איש צבא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. דיין תרם גם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.

דיין סימל באישיותו את טיפוס ה"צבר" – בן ההתיישבות העובדת, האוחז בידו האחת ברובה, ובשנייה במחרשה. כרמטכ"ל נתפס דיין כאחד ממעצבי רוחו ודמותו של צה"ל כצבא חזק בעל אופי התקפי ויוזם.

כשר הביטחון נתפס דיין בעיני הציבור כאחד מהאחראים לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך גם כאחראי עיקרי ל"מחדל" במלחמת יום הכיפורים, וכמידת ההערצה שחש הציבור כלפיו לפני המלחמה, כך הייתה עוצמת משבר האמון כלפיו בתקופה שלאחריה. דיין השכיל להתגבר על המשבר, ובערוב ימיו, כשכיהן כשר החוץ, תרם מניסיונו ומכושרו המדיני והאינטלקטואלי, לעיצוב דמותו של הסכם השלום עם מצרים. דיין האיש, תפיסתו המדינית והביטחונית, חייו האישיים הסוערים ואישיותו יוצאת הדופן והשנויה במחלוקת, היו בעלי השפעה רבה על מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה. דמותו הרב-גונית והמורכבת הביאה לכך שרבים ביקשו להשתמש בכישוריו ובניסיונו הצבאי והמדיני, בפרגמטיות ובגישתו העניינית והמעשית, והסכימו להתעלם ממאפייניו השנויים במחלוקת: פרשיות אהבים שונות, גניבת עתיקות, יחס מזלזל לחוקים ולנהלים ואף יחס קשה למשפחתו.

תוכן עניינים