מרטין בובר
English: Martin Buber

  • disambig rtl.svg המונח "בובר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בובר (פירושונים).
    מרטין בובר
    martin buber
    מרטין בובר
    מרטין בובר
    לידה 8 בפברואר 1878
    האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית וינה, אוסטרו-הונגריה
    פטירה 13 ביוני 1965 (בגיל 87)
    ישראלישראל ירושלים, ישראל
    מקום לימודים אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
    מוסדות אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
    תחומי עניין ציונות רוחנית, סוציאליזם אוטופי, מטאפיזיקה, תאולוגיה, חסידות, מקרא, פילוסופיה יהודית, פוליטיקה, פילוסופיה של הדת, פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה, אקזיסטנציאליזם
    הושפע מ שלמה בובר (סבו), קאנט, קירקגור, ניטשה, ג'ואנג דזה,[1] פרודון, אמרסון, פוירבך, הבעל שם טוב, רוזנצוויג, לנדאואר, גורדון, בולטמן, זימל, דילתיי, מורנו, הרצל, ויצמן
    השפיע על פרנץ רוזנצוויג, גרשם שלום, ליאו בק, א"ד גורדון, עמנואל לוינס, הילרי פטנאם, יעקב רז, שלמה גיורא שוהם, שולמית אלוני
    מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, רפובליקת ויימאר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
    פרסים והוקרה פרס ישראל (1958)
    פרס ביאליק (1961)
    פרס ארסמוס (1963)
    פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (27 בספטמבר 1953)
    לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1958)
    דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר (martin buber;‏ 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

    עיקר כתביו של בובר עסקו בתודעה דתית, ביחסים בין-אישיים ובענייני קהילה. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח משנתו הדיאלוגית. בובר השפיע ותרם רבות לעיסוק במדעי הרוח ומדעי החברה, ובעיקר למחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הפילוסופיה החברתית והאקזיסטנציאליזם הדתי.

    בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. כמו כן, הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים בארץ ישראל, וחבר בתנועת ברית שלום. בובר ידוע מאוד גם במשנתו האנרכיסטית, והסוציאליסטית.

  • תולדות חייו
  • משפחתו
  • הגותו הדיאלוגית על פי הספר אני ואתה
  • אמונותיו הרוחניות של בובר
  • בובר והסיפורים החסידיים
  • כתביו
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "בובר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בובר (פירושונים).
מרטין בובר
Martin Buber
מרטין בובר
מרטין בובר
לידה 8 בפברואר 1878
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית וינה, אוסטרו-הונגריה
פטירה 13 ביוני 1965 (בגיל 87)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין ציונות רוחנית, סוציאליזם אוטופי, מטאפיזיקה, תאולוגיה, חסידות, מקרא, פילוסופיה יהודית, פוליטיקה, פילוסופיה של הדת, פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה, אקזיסטנציאליזם
הושפע מ שלמה בובר (סבו), קאנט, קירקגור, ניטשה, ג'ואנג דזה,[1] פרודון, אמרסון, פוירבך, הבעל שם טוב, רוזנצוויג, לנדאואר, גורדון, בולטמן, זימל, דילתיי, מורנו, הרצל, ויצמן
השפיע על פרנץ רוזנצוויג, גרשם שלום, ליאו בק, א"ד גורדון, עמנואל לוינס, הילרי פטנאם, יעקב רז, שלמה גיורא שוהם, שולמית אלוני
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, רפובליקת ויימאר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1958)
פרס ביאליק (1961)
פרס ארסמוס (1963)
פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (27 בספטמבר 1953)
לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1958)
דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר (Martin Buber;‏ 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

עיקר כתביו של בובר עסקו בתודעה דתית, ביחסים בין-אישיים ובענייני קהילה. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח משנתו הדיאלוגית. בובר השפיע ותרם רבות לעיסוק במדעי הרוח ומדעי החברה, ובעיקר למחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הפילוסופיה החברתית והאקזיסטנציאליזם הדתי.

בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. כמו כן, הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים בארץ ישראל, וחבר בתנועת ברית שלום. בובר ידוע מאוד גם במשנתו האנרכיסטית, והסוציאליסטית.