מעברה
English: Ma'abarot

  • מפת המעברות בישראל
    מעברת "בית ליד" בשרון, 1950
    מעברה ליד נהריה, 1952
    עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958
    לולי תינוקות לצד גדרות תיל ואוהלים, במעברת כפר אונו

    מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

    המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."[1]; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.[2]

  • הרקע להקמת המעברות
  • תוכנית אשכול
  • החיים במעברה
  • פירוק המעברות
  • "מעברות מודרניות"
  • רשימת מעברות לפי אזור גאוגרפי
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

מפת המעברות בישראל
מעברת "בית ליד" בשרון, 1950
מעברה ליד נהריה, 1952
עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."[1]; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.[2]