מעבורת חלל
English: Space Shuttle

מעבורת חלל
STS120LaunchHiRes.jpg
מעבורת החלל דיסקברי משוגרת למשימה STS-120, אוקטובר 2007
מידע כללי
ייעוד נשיאת אסטרונאוטים למסלול LEO
יצרן United Space Alliance:
ת'יאוקול/אליאנט (רקטות האצה)
לוקהיד מרטין/מרטין מריאטה (מכל דלק)
בואינג/רוקוול (מעבורת)
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
צוות עד 8
היסטוריית פעילות
סטטוס פרש
מפעיל נאס"א
יחידות שיוצרו 7 (מתוכם 5 מבצעיים)
טיסה ראשונה 12 באפריל 1981 (STS-1)
טיסה אחרונה 21 ביולי 2011 (STS-135)
משימות 135
אבידות 2 (STS-51-L, STS-107)
ביצועים
טווח פעולה מסלול LEO
מהירות מרבית 27,870 קמ"ש
עמידות 17 ימים ו-15 שעות (STS-80)
כושר נשיאה עד 24,400 ק"ג
מידע טכני
מסה המעבורת: 78,000 ק"ג (ריק)
מכל הדלק: 756,000 ק"ג (מלא בדלק)
רקטות ההאצה: 571 טון (בהמראה, כל אחד)
מסה כוללת 2,000,000 ק"ג
נפח מגורים 65.8 מטרים מעוקבים
גובה המעבורת: 17.25 מטר
כל המערכת על כן השיגור: 56 מטר
אורך המעבורת: 37.237 מטר
מכל הדלק: 46.9 מטר
רקטות ההאצה: 45.46 מטר
קוטר מכל הדלק: 8.4 מטרים
רקטות ההאצה: 3.71 מטרים
מוטת כנפיים 23.79 מטר
מנועים מנועים ראשיים: 3 × RS-25 (דחף: 5.255 MN יחד)
רקטות ההאצה: 12.5 MN כל רקטה

מעבורת חלל היא חללית וכלי טיס רב-פעמי המסוגל להמריא מכדור הארץ לחלל, לשהות בחלל ולנחות חזרה בכדור הארץ לשם הכנתו לשימוש חוזר. מעבורת החלל האמריקאית, הנדונה בערך זה, היא כלי הטיס הראשון בעל יכולת זו. מעבורת החלל הראשונה, "קולומביה", שוגרה לראשונה ב-12 באפריל 1981. עידן מעבורות החלל תם ב-21 ביולי 2011, כאשר מעבורת החלל אטלנטיס נחתה בפעם האחרונה ובכך סימנה את סיומו.[1] נאס"א בנתה חמש מעבורות חלל פעילות, שיחד ביצעו 135 טיסות לחלל. צוות המעבורת אינו עולה בדרך כלל על שבעה אסטרונאוטים אך הייתה לפחות משימה אחת שבה השתתפו שמונה אסטרונאוטים.