מטרד ליחיד
English: Nuisance

Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דיני נזיקין
העוולות הספציפיות
תקיפהכליאת שווא
גרם הפרת חוזההסגת גבול
הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
מטרד ליחיד
הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
תרמית • שליחת יד • נגישה
עוולת הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה
עוולת הרשלנות
התרשלותחובת הזהירות
הדבר מעיד על עצמו
חובת הראיה ברשלנות
קשר סיבתי
קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
נזק
נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
פגיעה באוטונומיה
ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
נזיקין מתחום הרפואה
רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
הולדה בעוולההפלה בעוולה
חוק זכויות החולה
לשון הרע
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
הגנת תום הלב בלשון הרע
עוולות מסחריות
גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
גזל סוד מסחריפגמי תכנון
עוולות חוקתיות
עוולות חוקתיות
הגנות
מעשה של מה בכך • קטין
הגנה עצמית • כורח
דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
אשם תורם כהגנה מוחלטת
אשם תורם כהגנה יחסית
הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
התיישנות בנזיקין
ריבוי מעוולים
ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
נזק שאינו ניתן לחלוקה
אחריות שילוחית
אחריות שילוחית ואחריות מעביד
אחריות מעסיק קבלן
אחריות משתף ומשדל
אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
פיצויים
פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
פיצוי ללא הוכחת נזק
מטרות דיני הנזיקין
צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
ערכים נוספים בדיני נזיקין
כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

מטרד ליחיד היא עוולה המוגדרת בסעיף 44 בפקודת הנזיקין, הקובע כי הפרעה לשימוש סביר במקרקעין של אדם מהווה עוולה נזיקית כלפיו. מטרת הסעיף היא ליצור איזון בין שאיפתו של האדם להנאה מלאה מזכויותיו במקרקעין לבין דרישותיהם של אחרים לנהל פעילות המשפיעה על הנאתו זו.[1]

סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע:

44(א). מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם ; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

מדובר בעוולה נזיקית שנשאבה מן המשפט המקובל (האנגלי) כמעט בשלמותה. לעוולה זו נוספו הסדרים שנקבעו בפסיקה בחו"ל, למעט התפתחויות מסוימות במשפט המקומי הישראלי.

המוקד בעוולה טמון בהשפעתה של ההתנהגות המזיקה על הנאתו או שימושו של הזולת במקרקעין שלו – לשון אחר – טיב ההפרעה, ולא טיב ההתנהגות גופה. לפי פרופ' דוד קרצמר, ההתנהגות או הפעילות מולידה אחריות ביחס להשפעה שלה על הנאתו של הזולת במקרקעין שלו. נובע מכך שהיסוד הדומיננטי בעוולה הוא האינטרס המוגן של הניזוק (בעל המקרקעין, או המחזיק בו). לפי דעת המלומד פרוסר, תביעה בשל מטרד ליחיד איננה תביעה בשל הפרה לשימוש במקרקעין בעלמא, אלא הפרעה לשימוש התובע באינטרס שלו במקרקעין. לדוגמה, לבעל מקרקעין ישנה עילה לתבוע אדם שפעילותו משפיעה לרעה על ערך הקרקע (ע"א 81/68 זנגי נ' אנגלשטיין) או על יציבות הבניין בקרקע (ע"א 407/54, בית משותף ג' פתח-תקוה בע"מ נ' למפרט ) – משום שפעילות כזו פוגמת בהנאתו מן המקרקעין בתור בעלים.

תוכן עניינים