ליברטריאניזם

  • שיטות ממשל

    אוליגרכיה
    אנרכיזם
    דיקטטורה
    דמוקרטיה
    סוציאל-דמוקרטיה
    דמוקרטיה ליברלית
    דמוקרטיה רפובליקנית
    דמוקרטיה מסורתית
    ליברליזם
    ליברטריאניזם
    מונרכיה
    מונרכיה חוקתית
    משטר צבאי
    פדרציה חוקתית
    פדרציה נשיאותית
    פשיזם
    קומוניזם
    סוציאליזם
    רפובליקה
    תאוקרטיה
    מריטוקרטיה

    פורטל מדע המדינה

    ליברטריאניזם היא פילוסופיה פוליטית ותנועה פוליטית שהתפתחה בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20,[1] וגורסת כי לאדם זכות קניין בגופו וברכושו והוא חופשי לעשות באלו כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע בזכותם של אחרים לנהוג כך. הליברטריאניזם בארצות הברית רואה את עצמו כהמשכו של הליברליזם הקלאסי ולעיתים שמות אלו משמשים באופן מקביל.[2] ליברטריאנים תומכים בצמצום סמכויות הממשלה מאחר שהם סבורים שיש בכך כדי להגדיל את כוחם וריבונותם של האזרחים להתאגד ולסחור כרצונם. בנוסף, קיים גם המונח ליברטריאניזם אזרחי, המהווה תמיכה בחירויות הפרט והאזרח ללא אג'נדה כלכלית או פוליטית מסוימת. המונחים ליברליזם קלאסי וליברטריאניזם (ומחוץ לארצות הברית אף 'ליברליזם') מופיעים לרוב באופן שימוש שקול ובר החלפה.

    בקרב הליברטריאנים נימוקים שונים לעמדתם. חלקם מחזיקים בעמדה דאונטולוגית, על פיה יזימת אלימות היא בלתי-מוסרית מיסודה, בעוד אחרים מאמצים גישה תועלתנית, הטוענת כי חופש מוביל לשגשוג מרבי לכמות המקסימלית של האנשים. חלק מהליברטריאנים תומכים בממשל מינימלי, המפעיל מונופול על שירותים מסוימים, וחלקם תומכים בסיפוק כלל השירותים בשוק החופשי על בסיס זכות הקניין. הפעלת כוח נחשבת בעיניהם כמוצדקת, אם היא באה כתגובה לאלימות יזומה. ליברטריאנים, אף שיש ביניהם המעריכים מוסר של אחריות אישית וסולידריות מבחירה, מתנגדים בתוקף למדינת הרווחה, בנימוק שכפייה על אדם לעזור לאחר כנגד רצונו פסולה מבחינה מוסרית, מביאה לתוצאות שליליות ופוגעת במטרה שלשמה נועדה.

    ליברטריאנים רבים, כולל המפלגות הליברטריאניות של ארצות הברית וניו זילנד, רואים בפסל החירות סמל חשוב לרעיונותיהם
  • אידאולוגיה
  • מדיניות ליברטריאנית
  • היסטוריה
  • ליברטריאניזם ופוליטיקה
  • מדיניותן של מפלגות ליברטריאניות
  • התנועה הליברטריאנית
  • ביקורת על הליברטריאניזם
  • ראו גם
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

שיטות ממשל

אוליגרכיה
אנרכיזם
דיקטטורה
דמוקרטיה
סוציאל-דמוקרטיה
דמוקרטיה ליברלית
דמוקרטיה רפובליקנית
דמוקרטיה מסורתית
ליברליזם
ליברטריאניזם
מונרכיה
מונרכיה חוקתית
משטר צבאי
פדרציה חוקתית
פדרציה נשיאותית
פשיזם
קומוניזם
סוציאליזם
רפובליקה
תאוקרטיה
מריטוקרטיה

פורטל מדע המדינה

ליברטריאניזם היא פילוסופיה פוליטית ותנועה פוליטית שהתפתחה בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20,[1] וגורסת כי לאדם זכות קניין בגופו וברכושו והוא חופשי לעשות באלו כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע בזכותם של אחרים לנהוג כך. הליברטריאניזם בארצות הברית רואה את עצמו כהמשכו של הליברליזם הקלאסי ולעיתים שמות אלו משמשים באופן מקביל.[2] ליברטריאנים תומכים בצמצום סמכויות הממשלה מאחר שהם סבורים שיש בכך כדי להגדיל את כוחם וריבונותם של האזרחים להתאגד ולסחור כרצונם. בנוסף, קיים גם המונח ליברטריאניזם אזרחי, המהווה תמיכה בחירויות הפרט והאזרח ללא אג'נדה כלכלית או פוליטית מסוימת. המונחים ליברליזם קלאסי וליברטריאניזם (ומחוץ לארצות הברית אף 'ליברליזם') מופיעים לרוב באופן שימוש שקול ובר החלפה.

בקרב הליברטריאנים נימוקים שונים לעמדתם. חלקם מחזיקים בעמדה דאונטולוגית, על פיה יזימת אלימות היא בלתי-מוסרית מיסודה, בעוד אחרים מאמצים גישה תועלתנית, הטוענת כי חופש מוביל לשגשוג מרבי לכמות המקסימלית של האנשים. חלק מהליברטריאנים תומכים בממשל מינימלי, המפעיל מונופול על שירותים מסוימים, וחלקם תומכים בסיפוק כלל השירותים בשוק החופשי על בסיס זכות הקניין. הפעלת כוח נחשבת בעיניהם כמוצדקת, אם היא באה כתגובה לאלימות יזומה. ליברטריאנים, אף שיש ביניהם המעריכים מוסר של אחריות אישית וסולידריות מבחירה, מתנגדים בתוקף למדינת הרווחה, בנימוק שכפייה על אדם לעזור לאחר כנגד רצונו פסולה מבחינה מוסרית, מביאה לתוצאות שליליות ופוגעת במטרה שלשמה נועדה.

ליברטריאנים רבים, כולל המפלגות הליברטריאניות של ארצות הברית וניו זילנד, רואים בפסל החירות סמל חשוב לרעיונותיהם