יולי אדלשטיין

יולי יואל אדלשטיין
יולי אדלשטיין, 2015
יולי אדלשטיין, 2015
לידה5 באוגוסט 1958 (בן 60)
י"ט באב ה'תשי"ח
צ'רנוביץ, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה1985
עיסוקפוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההליכוד
יושב הראש ה־16 של הכנסת
18 במרץ 2013 – מכהן
(6 שנים)
כנסות1920
שר העלייה והקליטה
18 ביוני 19966 ביולי 1999
(3 שנים)
תחת ראש הממשלהבנימין נתניהו
שר ההסברה והתפוצות
31 במרץ 200917 במרץ 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלהבנימין נתניהו
חבר הכנסת
17 ביוני 199617 באפריל 2006
(9 שנים ו-43 שבועות)
27 בפברואר 2007 – מכהן
(12 שנים)
כנסות14 - 20
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יולי יואל אדלשטיין (נולד ב-5 באוגוסט 1958; י"ט באב תשי"ח) הוא יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר השר לקליטת עלייה ושר ההסברה והתפוצות בממשלות ישראל. היה בעבר מסורב עלייה ואסיר ציון בברית המועצות. בהכשרתו הוא מורה לשפות, בעיקר עברית.

קורות חיים

תעודת שחרור של יולי אדלשטיין מהכלא הסובייטי

אדלשטיין נולד ב-1958 בצ'רנוביץ שבברית המועצות (כיום באוקראינה) למשפחה יהודית. הוריו, אניטה ויורי, היו מרצים במכללה להכשרת מורים. לאחר מספר שנים עברה המשפחה לקוסטרומה. אביו היה פעיל בתנועת הדיסידנטים, התנצר והיה לכומר (הוא משמש כיום ככומר האורתודוקסי של הכפר קרבנובו במחוז קוסטרומה שברוסיה).

עם תום לימודיו בתיכון רצה אדלשטיין להתקבל לבית ספר הגבוה ללימודי שפות, אולם נדחה עקב יהדותו והחל ללמוד במכללה להכשרת מורים. הוא סולק מהלימודים עקב דבריו על מדיניות החיסולים של יוסיף סטלין.

בשנת 1979 ביקש לעלות לישראל אך סורב. הוא עבר לבירה מוסקבה, שם הצטרף לחוג של לומדי עברית, לימד עברית במחתרת והיה פעיל ציוני בשנות ה-70 וה-80 ואף עמד בראשה של התארגנות שביקשה להפיץ את לימודי העברית לערי הספר של ברית המועצות[1]. עקב פעילותו, התקשה למצוא עבודה והתפרנס בין היתר כמודל עירום (פלג גוף עליון) בבתי ספר לאמנות[2]. גם שם הופעלו לחצים על המעסיקים לפטרו, אך מעסיקיו השונים היו מרוצים מאוד ממנו עקב העובדה שתמיד הגיע בזמן ואף פעם לא היה מגיע שיכור, בניגוד לשאר העובדים. ב-4 בספטמבר 1984 נעצר על ידי הק.ג.ב. בשל פעילותו הציונית, באשמת שווא של החזקת סמים, שהושתלו בדירתו[3]. הוא הורשע (ב-19 בדצמבר 1984[4]) ונידון לשלוש שנות מאסר עם עבודות פרך במחנה כפייה סובייטי, וריצה את עונשו בגולאג ליד ימת בייקל. במהלך מאסרו נפצע באורח קשה ונותר נכה[5]. לאחר שחרורו במאי 1987 עלה לישראל עם משפחתו ביולי אותה שנה[6].

בהגיעו לישראל, השתקע באלון שבות שבגוש עציון. בשנים 19881996 כיהן כסגן נשיא " הפורום הציוני", בשנים 19901995 מילא תפקידים ניהוליים בבתי ספר ואף ניהל את מחלקת העולים ב מלי"ץ.

חבר כנסת

אדלשטיין נמנה עם מייסדי מפלגת ישראל בעליה ונבחר לכנסת בבחירות לכנסת הארבע עשרה, בשנת 1996, מטעמה. הוא כיהן מטעם הסיעה גם בכנסת ה-15. בבחירות לכנסת ה-16 זכתה סיעתו בשני מנדטים בלבד והוא ונתן שרנסקי נבחרו לכנסת, וסיעתם התמזגה לתוך סיעת הליכוד.

אדלשטיין כיהן כשר לקליטת עלייה בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו בין השנים 19961999, וכסגן השר לקליטת עלייה במעמד של שר בממשלתו הראשונה של אריאל שרון, בין השנים 20012003.

ב-27 בפברואר 2007, עם התפטרותו של דני נוה מהכנסת, והודעתו של עוזי לנדאו, ששובץ במקום ה-14 ברשימת הליכוד, כי אינו מעוניין לשוב ולכהן בכנסת, הצהיר אדלשטיין אמונים לכנסת והחל לכהן בכנסת השבע עשרה. בנאומו הראשון בכנסת זו אמר:

גברתי היושבת-ראש, למה אמרתי שהתחושה מוזרה? כפי שאמרת הרגע, חבר כנסת חדש-ישן מצהיר אמונים. מצד שני, אני חייב לומר, ואמרתי זאת גם היום בסיעה, שאם מחר תהיה לי פתאום הזדמנות להיות הקול ה-61 שיגרום לפיזור הכנסת הזאת ולהפלת הממשלה, אני ודאי אעשה זאת בלי להסס אפילו שנייה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם תיקון לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), האוסר על נטישת בעלי חיים, ומתיר לעמותות, רשויות מקומיות ווטרינרים שטיפלו בבעלי חיים נטושים, להטיל את הוצאות ההחזקה על הנוטש אותם. כמו כן הציע תיקון לחוק בתי המשפט. על פי תיקון זה, יוכל אדם שאין עיסוקו בייצוג דרך קבע, לייצג ללא תמורה בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות[7]. תיקון זה התקבל בשנת 2001 ומוכר בשם תיקון מס' 29 (ייצוג בעל דין)[8].

בבחירות המקדימות של הליכוד לקביעת רשימתה לבחירות לכנסת ה-18 זכה אדלשטיין ב-18,502 קולות שהם כ-38.2% מהקולות, מוקם במקום ה-12 ברשימה ונבחר לעוד כהונה בכנסת. לאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה אדלשטיין לשר ההסברה והתפוצות ולממונה על רשות השידור. ב-18 בפברואר 2010 התפטר מתפקידו כשר הממונה על רשות השידור, והמשיך לכהן כשר ההסברה והתפוצות.

יושב ראש הכנסת

ב-14 במרץ 2013 נבחר אדלשטיין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. אדלשטיין זכה לתמיכת כל חברי הסיעה, למעט ראובן ריבלין שנמנע בהצבעה. בעקבות זאת התפטר אדלשטיין מהממשלה, כדי שהתפטרותו תיכנס לתוקף לפני היבחרו ליושב ראש הכנסת, כדי לעמוד בעיקרון הפרדת הרשויות. ב-18 במרץ נבחר אדלשטיין לתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה ברוב של 96 חברי כנסת מול שמונה נמנעים.

בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לכנסת העשרים, שנערכו ב-31 בדצמבר 2014, זכה אדלשטיין במקום השני ברשימה הארצית, שמוביל למקום השלישי ברשימה לכנסת, לאחר קרב צמוד עם גלעד ארדן על המקום הראשון.[9] ב-31 במרץ 2015, יום השבעת הכנסת העשרים, נבחר על ידי מליאת הכנסת לקדנציה שנייה כיו"ר הכנסת, פה אחד ברוב של 104 קולות.

עם היבחרו לתפקיד, סיפר בנאומו הראשון על כך שהרגע הזה הוא סגירת מעגל מרגשת עבורו, לאחר שאחד מעוזריו איתר את תיעוד ביקורו הראשון בכנסת ימים אחדים לאחר עלייתו ארצה, כאורח ועדת העלייה והקליטה. בנאומו פנה בקריאה לחברי הכנסת:

"אנא, התייחסו למקום הזה בחרדת קודש. ראו במשכן הכנסת מעין "מקדש מעט". אל תתנו למלעיזים, ללועגים ולציניקנים להסיח את דעתכם ולרפות את ידיכם. אתם נכנסים היום לְתפקיד, שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור...כהונת חבר הכנסת אין משמעותה שיכרון הכוח או המעמד; לא שררה היא אלא עבדות. כי כך יש לראות את התפקיד – מילוי שליחות בשירות הציבור, זה שבחר בכם וגם זה שלא."[10]

באוקטובר 2016 עוררה החלטתו של יו"ר הכנסת אדלשטיין לאכוף קוד לבוש על באי הכנסת תרעומת ציבורית.[11] בתגובה לדברי הביקורת אמר אדלשטיין: "לא ייתכן שידברו על איראן וסרגלים ומישושים, להטעות את הציבור בדברים שלא היו, ובכך להפוך את השיח לדתי או שוביניסטי".[11]

במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל התגלעה מחלוקת בין אדלשטיין לשרת התרבות והספורט, מירי רגב, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד ודרש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה הנואם המרכזי היחיד הוא יו"ר הכנסת, וראש הממשלה איננו נוכח בטקס, אף לא בקהל.[12][13] לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה לפיה ראש הממשלה יישא דברי ברכה קצרים לכבוד שנת העשור ה-70, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות השישים, ובנוסף ידליק משואה ביחד עם יושב ראש הכנסת.[14] בפועל נאם נתניהו כשש דקות יותר מאשר אדלשטיין.[15]


בשנת 2017 יזם את הקמת יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי.

בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לכנסת העשרים ואחת שנערכו ב-5 בפברואר 2019, זכה במקום הראשון בפריימריז והוצב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת.[16].