יהוד
English: Yehud

  • יהוד
    coat of arms of yehud-monosson (blue).svg
    jahud024.jpg
    רחוב סעדיה חתוכה ביהוד
    מחוז המרכז
    מעמד מוניציפלי עירייה
    ראש העירייה יעלה מקליס
    גובה ממוצע[1] ‎40 מטר
    תאריך ייסוד 1948 - יהוד
    1953 - נוה מונוסון
    סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
    נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
      - אוכלוסייה 29,930 תושבים
        - דירוג אוכלוסייה 66
        - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.8% בשנה עד סוף 2018
      - צפיפות אוכלוסייה 5,940 תושבים לקמ"ר
        - דירוג צפיפות 24
    תחום שיפוט[2] 5,000 דונם
        - דירוג שטח שיפוט 193
    (למפת גוש דן רגילה)
    tel-aviv area.svg
     
    יהוד
    יהוד
    32°01′59″n 34°53′11″e / 32°01′59″n 34°53′11″e / 32.0330470856493; 34.8863203869367
    מדד חברתי-כלכלי - אשכול
    לשנת 2015[2]
    8 מתוך 10
    מדד ג'יני
    לשנת 2016[2]
    0.4496
        - דירוג מדד ג'יני 46
    לאום ודת[2]
    circle frame.svg
    •   יהודים: 98.2%
    •   ערבים-מוסלמים: 0%
    •   ערבים-נוצרים: 0%
    •   דרוזים: 0%
    •   אחרים: 1.8%
    לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
    אוכלוסייה לפי גילאים[2]
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    0 10 20 30 40 50 60 70
    גילאי 0 - 4 8.1%
    גילאי 5 - 9 8.0%
    גילאי 10 - 14 7.8%
    גילאי 15 - 19 7.1%
    גילאי 20 - 29 12.1%
    גילאי 30 - 44 18.9%
    גילאי 45 - 59 17.5%
    גילאי 60 - 64 5.6%
    גילאי 65 ומעלה 15.0%
    לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
    חינוך[2]
    סה"כ בתי ספר 11
    –  יסודיים 6
    –  על-יסודיים 6
    תלמידים 5,937
     –  יסודי 2,777
     –  על-יסודי 3,160
    מספר כיתות 218
    ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
    לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
    פרופיל יהוד נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
    http://www.yehud-monosson.muni.il/
    קבר יהודה בן יעקב
    קניון סביונים
    אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל

    יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז. בשנת 2003 אוחדה העיר יהוד עם היישוב הקהילתי השכן נוה מונוסון ושמה שונה ליהוד-מונוסון.

    תחילתה של יהוד המודרנית בסוף המאה ה-19. העיר נוסדה במקום בו שכן היישוב הערבי יהודייה, ששימר את שמה של העיר המקראית "יהוד" שבנחלת שבט דן: "וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן".[3] מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום.[4]

  • תולדות העיר
  • דמוגרפיה
  • אתרים
  • תעשייה
  • ראשי המועצה והעיר
  • ערים תאומות
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

יהוד
Coat of arms of Yehud-Monosson (blue).svg
Jahud024.jpg
רחוב סעדיה חתוכה ביהוד
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעלה מקליס
גובה ממוצע[1] ‎40 מטר
תאריך ייסוד 1948 - יהוד
1953 - נוה מונוסון
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 29,930 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 66
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.8% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 5,940 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 24
תחום שיפוט[2] 5,000 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 193
32°01′59″N 34°53′11″E / 32°01′59″N 34°53′11″E / 32.0330470856493; 34.8863203869367
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4496
    - דירוג מדד ג'יני 46
לאום ודת[2]
יהודים: 98.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 8.0%
גילאי 10 - 14 7.8%
גילאי 15 - 19 7.1%
גילאי 20 - 29 12.1%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 17.5%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 15.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 6
תלמידים 5,937
 –  יסודי 2,777
 –  על-יסודי 3,160
מספר כיתות 218
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל יהוד נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.yehud-monosson.muni.il/
קבר יהודה בן יעקב
קניון סביונים
אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל

יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז. בשנת 2003 אוחדה העיר יהוד עם היישוב הקהילתי השכן נוה מונוסון ושמה שונה ליהוד-מונוסון.

תחילתה של יהוד המודרנית בסוף המאה ה-19. העיר נוסדה במקום בו שכן היישוב הערבי יהודייה, ששימר את שמה של העיר המקראית "יהוד" שבנחלת שבט דן: "וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן".[3] מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום.[4]