טבריה
English: Tiberias

טבריה
Coat of Arms of Tiberias.svg
TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg
שם בערביתطبريا
מחוזהצפון
מעמד מוניציפליעירייה
ראש העירייהרון קובי
גובה ממוצע[1]‎-200 מטר
תאריך ייסוד20
סוג יישוביישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה44,234 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה44
    - שינוי בגודל האוכלוסייה1.3% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה2,684 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות78
תחום שיפוט[2]16,280 דונם
    - דירוג שטח שיפוט90
32°47′15″N 35°31′28″E / 32°47′15″N 35°31′28″E / 32.7875344167974; 35.5243692338359
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3950
    - דירוג מדד ג'יני143
לאום ודת[2]
יהודים: 92.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 7.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
010203040506070
גילאי 0 - 49.9%
גילאי 5 - 98.3%
גילאי 10 - 147.4%
גילאי 15 - 197.4%
גילאי 20 - 2915.1%
גילאי 30 - 4417.0%
גילאי 45 - 5916.2%
גילאי 60 - 645.6%
גילאי 65 ומעלה13.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר32
–  יסודיים18
–  על-יסודיים20
תלמידים8,518
 –  יסודי4,448
 –  על-יסודי4,070
מספר כיתות382
ממוצע תלמידים לכיתה22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל טבריה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.tiberias.muni.il

טְבֶרְיָהערבית: طبريا - טַבָּרִיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה. מספר תושביה מוערך ב-2016 בכ-43,100. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.

העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19.

בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. גדולי ישראל פעלו בעיר ונקברו בתחומיה, ובהם רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא והשל"ה הקדוש, וכמו כן הועלו לטבריה עצמותיו של הרמב"ם, שנפטר במצרים, ונקבר בטבריה לפי צוואתו. קברים אלו מהווים היום מוקדי עלייה לרגל. בתקופת מסעות הצלב שימשה טבריה בירת נסיכות הגליל הצלבנית. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 חרבה העיר, ובתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית הייתה אך כפר קטן. במהלך המאה ה-18 ביצר שליט הגליל, דאהר אל-עומר, את חומות טבריה, ובשנת 1740 הזמין את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר (ראו: חצר היהודים בטבריה). בשנים שלאחר מכן הפכה לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות "ההגנה", והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

כיום נחשבת טבריה למרכז תיירות חשוב, המתבסס הן על קרבתה לכנרת, והן על קדושתה הדתית ליהדות ולנצרות. העיר משמשת גם מרכז תעשייתי ומסחרי אזורי.

תוכן עניינים