חניבעל
English: Hannibal

  • חניבעל בן חמילקרת ברקה
    mommsen p265.jpg
    פסל ראש המיוחס לחניבעל
    לידה 247 לפנה"ס
    קרתגו, בשטחי תוניסיה המודרנית.
    התאבד 183 לפנה"ס (בגיל 64 בערך)
    ביתיניה, בשטחי טורקיה המודרנית.
    כינוי הקרתגי המטורף, הסיוט של רומא.
    השתייכות צבא קרתגו עריכת הנתון בוויקינתונים
    תקופת שירות 201-221 לפנה"ס (קרתגו)
    188-192 לפנה"ס (האימפריה הסלאוקית)
    183-188 לפנה"ס (ביתיניה)
    תפקידים בשירות
    מפקד צבא קרתגו, אדמירל, יועץ צבאי.
    פעולות ומבצעים

    המלחמה הפונית השנייה

    קרב נהר הטחו
    המצור על סגונטום
    מסע חניבעל לאיטליה
    קרב נהר הרון
    קרב טיקינוס
    קרב טרביה
    קרב טראסימנוס
    קרב אגר פלרנוס
    קרב גרוניום
    קרב קאנאי
    קרב זאמה
    קרבות רבים נוספים
    מלחמת אנטיוכוס
    מלחמת ביתיניה-פרגמון
    תפקידים אזרחיים
    שופט, מושל היספניה
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg
    "הניצחון הראשון של חניבעל" פסל של אנטואן בורדל, המתאר את חניבעל כילד קטן הלוכד נשר, סמלם של הרומאים. סיפור זה אין מקורו בעת העתיקה, והוא מופיע בספרו הקלאסי של גוסטב פלובר "שלמבו".
    חמילקרת משביע את חניבעל להיות אויב לרומא

    חניבעל בן חמילקרת ברקה (פיניקית: 𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋 𐤁𐤓𐤒, חנִבעל ברקָ, בלטינית: hannibal filius hamilcar barca; ‏247 לפנה"ס, קרתגו183 לפנה"ס, ביתיניה) היה מצביא ומדינאי בן קרתגו. עמד בראש כוחות צבא קרתגו במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו, שבמהלכה פלש לחצי האי האפניני בראש צבא. נחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה, וניצב בשורה אחת עם אלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר, ונפוליאון בונפרטה.[1]

    חניבעל היה בנו של המצביא חמילקרת ברקה. על פי האגדה כבר בגיל צעיר השביע אותו אביו להיות אויב לנצח לרומא. בשנת 218 לפנה"ס חניבעל תקף את העיר סגונטום, מהלך ששימש כעילה לפרוץ המלחמה הפונית השנייה. הוא הוביל את צבאו למסע מלחמה מפרך מספרד (היספניה) לחצי האי האפניני, ולאחר שצבאו חצה את הרי האלפים וחדר לאיטליה, הוא הביס את הצבא הרומאי במספר קרבות גדולים, שהבולט שבהם הוא קרב קאנאי, בשנת 216 לפנה"ס. אולם לבסוף נאלץ חניבעל לשוב לאפריקה כדי להגן על מולדתו, והוא הובס בקרב זאמה בידי סקיפיו אפריקנוס. לאחר המלחמה המשיך להנהיג את מולדתו, וחולל רפורמות מרחיקות לכת במשטר שלה. בשל בגידת אויביו הפוליטיים נאלץ להימלט אל חצרו של אנטיוכוס השלישי. חניבעל סייע לאנטיוכוס במהלך מלחמתו ברומא, אולם לאחר תבוסתו של אנטיוכוס במלחמה דרשו הרומאים את הסגרתו לידיהם. הוא נאלץ להימלט שוב, הפעם לביתיניה, שם התאבד בבליעת רעל כשהרומאים איתרו אותו.

  • מקור שמו
  • משפחתו
  • ילדות
  • שירות בהיספניה
  • ראשית המלחמה ברומא
  • המלחמה הפונית השנייה
  • שופט בקרתגו
  • גלות
  • הקבר
  • אישיותו
  • מורשתו
  • חניבעל בתרבות
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • ביאורים
  • הערות שוליים

חניבעל בן חמילקרת ברקה
Mommsen p265.jpg
פסל ראש המיוחס לחניבעל
לידה 247 לפנה"ס
קרתגו, בשטחי תוניסיה המודרנית.
התאבד 183 לפנה"ס (בגיל 64 בערך)
ביתיניה, בשטחי טורקיה המודרנית.
כינוי הקרתגי המטורף, הסיוט של רומא.
השתייכות צבא קרתגו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 201-221 לפנה"ס (קרתגו)
188-192 לפנה"ס (האימפריה הסלאוקית)
183-188 לפנה"ס (ביתיניה)
תפקידים בשירות
מפקד צבא קרתגו, אדמירל, יועץ צבאי.
פעולות ומבצעים

המלחמה הפונית השנייה

קרב נהר הטחו
המצור על סגונטום
מסע חניבעל לאיטליה
קרב נהר הרון
קרב טיקינוס
קרב טרביה
קרב טראסימנוס
קרב אגר פלרנוס
קרב גרוניום
קרב קאנאי
קרב זאמה
קרבות רבים נוספים
מלחמת אנטיוכוס
מלחמת ביתיניה-פרגמון
תפקידים אזרחיים
שופט, מושל היספניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"הניצחון הראשון של חניבעל" פסל של אנטואן בורדל, המתאר את חניבעל כילד קטן הלוכד נשר, סמלם של הרומאים. סיפור זה אין מקורו בעת העתיקה, והוא מופיע בספרו הקלאסי של גוסטב פלובר "שלמבו".
חמילקרת משביע את חניבעל להיות אויב לרומא

חניבעל בן חמילקרת ברקה (פיניקית: 𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋 𐤁𐤓𐤒, חנִבעל ברקָ, בלטינית: Hannibal filius Hamilcar Barca; ‏247 לפנה"ס, קרתגו183 לפנה"ס, ביתיניה) היה מצביא ומדינאי בן קרתגו. עמד בראש כוחות צבא קרתגו במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו, שבמהלכה פלש לחצי האי האפניני בראש צבא. נחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה, וניצב בשורה אחת עם אלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר, ונפוליאון בונפרטה.[1]

חניבעל היה בנו של המצביא חמילקרת ברקה. על פי האגדה כבר בגיל צעיר השביע אותו אביו להיות אויב לנצח לרומא. בשנת 218 לפנה"ס חניבעל תקף את העיר סגונטום, מהלך ששימש כעילה לפרוץ המלחמה הפונית השנייה. הוא הוביל את צבאו למסע מלחמה מפרך מספרד (היספניה) לחצי האי האפניני, ולאחר שצבאו חצה את הרי האלפים וחדר לאיטליה, הוא הביס את הצבא הרומאי במספר קרבות גדולים, שהבולט שבהם הוא קרב קאנאי, בשנת 216 לפנה"ס. אולם לבסוף נאלץ חניבעל לשוב לאפריקה כדי להגן על מולדתו, והוא הובס בקרב זאמה בידי סקיפיו אפריקנוס. לאחר המלחמה המשיך להנהיג את מולדתו, וחולל רפורמות מרחיקות לכת במשטר שלה. בשל בגידת אויביו הפוליטיים נאלץ להימלט אל חצרו של אנטיוכוס השלישי. חניבעל סייע לאנטיוכוס במהלך מלחמתו ברומא, אולם לאחר תבוסתו של אנטיוכוס במלחמה דרשו הרומאים את הסגרתו לידיהם. הוא נאלץ להימלט שוב, הפעם לביתיניה, שם התאבד בבליעת רעל כשהרומאים איתרו אותו.