חומת ברלין
English: Berlin Wall

חומת ברלין
Berliner Mauer
Berlinermauer.jpg
חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים
מידע על המבנה
סוגקו צבאי, מבנה לשעבר, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
עירברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהגרמניהגרמניה  גרמניה
סיום הבנייה13 באוגוסט 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק9 בנובמבר 1989
חומרי בנייהבטון מזוין עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות400,000,000 מארק מזרח גרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות52°30′58″N 13°22′37″E / 52°30′58″N 13°22′37″E / 52.5161; 13.3769
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תוואי חומת ברלין

חומת ברליןגרמנית: Berliner Mauer) הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית ששכנה בליבה של מזרח גרמניה, בין השנים 19611989. החומה חילקה את ברלין, בירת גרמניה עד 1945, לשני חלקים לא שווים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית[1], וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה.

שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. כבר מלכתחילה הקשו הסובייטים על מעבר של כוחות ואספקה משטחי גרמניה שהיו בשליטת מדינות המערב אל המובלעת של ברלין, שהייתה מוקפת כולה בשטח בשליטה סובייטית.

ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. הסגירה ההרמטית של הגבול הפכה לבדיחה, מאחר שהתנועה בתוך ברלין עצמה המשיכה להתנהל באין מפריע, ובריחת תושבים אל המערב, לא רק ממזרח גרמניה אלא גם משכנותיה הקומוניסטיות, נמשכה כמעט באין מפריע. ההנהגה המזרח גרמנית בראשות ולטר אולבריכט הביעה באוזני הסובייטים חשש עמוק מהמשך ההגירה אל המערב, וקיבלה אישור לתוכניותיה לסגור הרמטית גם את מובלעת ברלין המערבית.

ב-13 באוגוסט 1961 החלו המזרח-גרמנים בבניית החומה, שניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין מזרח למערב והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. החומה, שנקראה על ידי השלטונות המזרח-גרמניים "חומת-הגנה אנטי-פשיסטית" (antifaschistischer Schutzwall) ו"גבול מבוצר" (befestigte Staatsgrenze), נחשבה לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה לאורך יותר מעשרים ושמונה שנים. בפי מתנגדיה נקראה החומה לעיתים "חומת הבושה" (Schandmauer).

החומה הפכה בן לילה למחסום שמנע מתושבי ברלין המזרחית לממש את חופש התנועה בעירם, ואלה מהם שניסו לחצותה מצאו את עצמם חשופים לסיכון גבוה למות מכדורי שומרי הגבול המזרח-גרמנים. עם השנים בוצרה החומה ותוגברה באמצעים נוספים, עד כדי הפיכתה למחסום כמעט בלתי עביר, ובשל כך נעשו ניסיונות הבריחה נדירים בשנים האחרונות לקיומה.

נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989 הייתה אירוע מכונן, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה[2].