זנון מקיטיון

זנון מקיטיון
Ζήνων ὁ Κιτιεύς
Paolo Monti - Servizio fotografico (Napoli, 1969) - BEIC 6353768.jpg
לידה334 לפנה״ס?
כתיון, הממלכה האחמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד263 לפנה״ס
אתונה, אתונה העתיקה, מוקדון עריכת הנתון בוויקינתונים
זרםהאסכולה הסטואית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי ענייןלוגיקה, פילוסופיה של המוסר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מציניקנים, סוקרטס עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע עלארטוסתנס, קלאנתס, תאודורוס האתאיסט, אריסטו מכיוס, Persaeus, Dionysius the Renegade, ספרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהכתיון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זנון מקיטיון (333 לפנה"ס264 לפנה"ס) היה מייסדה של האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.

ביוגרפיה

זנון נולד ב-333 לפנה"ס בעיר קיטיון (כיום לרנקה) שבקפריסין, שהתיישבו בה פיניקים רבים. זנון היה ממוצא מעורב פיניקי ויווני. אביו של זנון היה סוחר עשיר, וזנון הלך בדרכו ועסק במסחר עד שספינתו התנפצה לחופי אזור אטיקה שבמזרח יוון. הוא הגיע לאתונה חסר כל ב - 314 לפנה"ס, ושם פגש את הפילוסוף קראטס מן האסכולה של הציניקנים. זנון למד בבית ספרו של קראטס באתונה, התאהב בפילוסופיה ואמר: "עשיתי מסע מוצלח כאשר ספינתי נטרפה בים".

זנון נתפס לדרך חייהם הפשוטה והנוקשה של הציניקנים. בספרו "הרפובליקה" הטיף לחיי שיתוף, ללא אמצעי תשלום, ללא רכוש, ללא נישואין, דת וחוקים. משהבין כי מרשם זה אינו מתאים לרובם של בני אדם, הוא עזב את בית ספרו של קראטס ועבר ללמוד אצל הפילוסוף קסנוקרטס מן האקדמיה האפלטונית, ואצל הפילוסוף סטילפון ממגארה.

ב-301 לפנה"ס ייסד זנון את בית ספרו באתונה. הוא היה רגיל לשוחח עם תלמידיו כשהוא מתהלך מתחת לאכסדרת עמודים (סטואה ביוונית), ומכאן השם "סטואית" שדבק באסכולה שלו. זנון קיבל לבית ספרו עניים ועשירים כאחד, אולם הוא הערים קשיים על קבלתם של צעירים, בחושבו כי רק מבוגרים מסוגלים להבין פילוסופיה. אנטיגונוס השני, מלך מקדוניה, השתתף בשיעוריו של זנון כאשר הזדמן לאתונה, הפך לידידו ולמעריצו של זנון, ביקש את עצתו והזמין אותו להתגורר בארמונו בעיר פלה שבמקדוניה. זנון הודה לאנטיגונוס על הצעתו הנדיבה אך נשאר באתונה ושלח למקדוניה אחד מתלמידיו. הוא לימד בסטואה שנים רבות וחי חיי צניעות בהתאם לתורתו. בין תלמידיו היו הרילוס מקרתגו, אריסטו מכיוס וקלאנתס שירש אותו כראש בית הספר.

זנון היה מושפע מהרקליטוס ואימץ לעצמו את מושג "האש האלוהית", שבה ראה את נפש האדם, את היקום כולו ואת החוק הנצחי של יצירה, הרס ויצירה מחודשת. הוא ייחס את מקורה של תורה זו לסוקרטס שעליו קרא בספרו של קסנופון "זכרונות". מכל כתביו של זנון לא שרד דבר. ממגוון ציטוטים שנשמרו עולה כי הוא האמין ב"חיים בהתאמה לטבע". זנון חשב שכל האירועים קורים "על פי הטבע" אז ההתאמה שצריך להשיג היא לרצות את מה שקורה. התאמה כזו אמורה גם לייצר שלוות נפש כי היא פותרת את המצוקות הנפשיות. כדוגמה להתאמה כזו מסופר על זנון שכשהבין שהוא הולך למות הוא רצה את זה.