ויליאם מקינלי

ויליאם מקינלי
William McKinley
ויליאם מקינלי, 1896
ויליאם מקינלי, 1896
לידה29 בינואר 1843
ארצות הבריתארצות הברית באפלו, ניו יורק
נרצח14 בספטמבר 1901 (בגיל 58)
ארצות הבריתארצות הברית באפלו, ניו יורק
מקום קבורהאנדרטת מקינלי הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • מכללת אלגני
  • הפקולטה למשפט של אלבני
  • University of Mount Union עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הרפובליקנית
בת זוגאידה סקסטון מקינלי
נשיא ארצות הברית ה־25
4 במרץ 189714 בספטמבר 1901
(4 שנים ו-27 שבועות)
מושל אוהיו ה־39
11 בינואר 189213 בינואר 1896
(4 שנים)
→ ג'יימס קמפבל
אסא בושנל ←
נציג אוהיו בבית הנבחרים
18851891
(כ־6 שנים)
נציג אוהיו בבית הנבחרים
18771883
(כ־6 שנים)
חתימהWilliam McKinley Signature-full.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם מקינלי הבןאנגלית: .William McKinley Jr;‏ 29 בינואר 1843 - 14 בספטמבר 1901) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקני שכיהן כנשיאה העשרים וחמישה של ארצות הברית החל מה-4 במרץ 1897 ועד הירצחו בספטמבר 1901, כחצי שנה לאחר תחילת כהונתו השנייה. מקינלי הוביל את המדינה אל מלחמת ארצות הברית-ספרד, שבה השתלט הצבא האמריקני על מושבות ספרדיות בים הקריבי ובאוקיינוס השקט. הוא העלה מכסים כדי לקדם את התעשייה האמריקנית, והעביר את המדינה לתקן הזהב כשהוא מתנגד לגרימת אינפלציה.

מקינלי היה הנשיא האחרון ששירת במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, והיחיד שהתחיל את המלחמה כחייל, כשהיה טוראי בצבא האיחוד וסיים אותה כמייג'ור לשם כבוד. לאחר המלחמה, למד משפטים והתחתן עם אשתו, אידה סקסטון. ב-1876 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, והפך לדובר הבולט בתוך המפלגה הרפובליקנית בזכות הטלת מכסי מגן על ייבוא, אמצעי שבעיניו יביא לשגשוג. ב-1890 העביר חוק שנקרא "מיסוי מקינלי", שהוביל לאובדן מושבו בקונגרס ב-1890, בעיקר בגלל חלוקת מחוזות חדשה שיזמה המפלגה הדמוקרטית. ב-1891 וב-1893 נבחר לתפקיד מושל מדינת אוהיו, כשהוא שומר על איזון בין האינטרסים של העובדים לבעלי העסקים. בעזרת יועצו הקרוב מארק האנה, נבחר למועמד הרפובליקני לנשיאות ב-1896, במהלך שפל כלכלי. הוא ניצח את יריבו הדמוקרט, ויליאם ג'נינגס ברייאן, לאחר שניהל מסע בחירות ממרפסת ביתו, ותמך בכסף יציב (תקן הזהב) ובמכסים גבוהים לשם החזרת השגשוג.

במהלך כהונתו של מקינלי, התרחשה צמיחה כלכלית גבוהה. הוא העלה מכסים כדי להגן על עובדי מפעל וייצור מפני תחרות זרה, וב-1900 העביר את ארצות הברית באופן מלא אל תקן הזהב. מקינלי קיווה לשכנע את ספרד להעניק עצמאות לקובה, ולאחר שנכשל בכך, הוביל את המדינה אל מלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898, כשארצות הברית זוכה לניצחון מהיר והחלטי. כחלק מהסכם השלום, ארצות הברית זכתה במושבות הספרדיות: פוארטו ריקו, קובה, גואם והפיליפינים. לקובה הובטחה עצמאות, אולם היא נשארה תחת משטר צבאי. ארצות הברית סיפחה את רפובליקת הוואי ב-1898 והפכה אותה לטריטוריה.

רבים טענו שמסע הבחירות של 1896 וניצחונו של מקינלי גרמו ליצירת קואליציה חדשה שהובילה לשלטון המפלגה הרפובליקנית. ב-1900, מקינלי שוב ניצח את ברייאן ונבחר לכהונה שנייה, במסע בחירות שהתמקד באימפריאליזם, פרוטקציוניזם וכסף חופשי. אולם מקינלי נורה ב-6 בספטמבר 1901 על ידי ליאון צ'ולגוש, אנרכיסט ממוצא פולני-אמריקני. לאחר שמונה ימים מת מקינלי, והוחלף בידי סגנו, תיאודור רוזוולט. מקינלי הוביל למדיניות של התערבות ביחסי חוץ ותמיכה בעסקים, ונחשב לנשיא טוב, אף על פי שמחליפו, רוזוולט, נחשב לאחד מהנשיאים הטובים ביותר בתולדות המדינה.

תוכן עניינים