התנחלות

מפת ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, הסניף הארצי של משרד האו"ם לתיאום העניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ספטמבר 2014
תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005

התנחלות היא יישוב שהקימו ישראלים בשטחים המוחזקים צבאית על ידי ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. המונח מתייחס בעיקר ליישובים היהודים הקיימים ביהודה ושומרון, לאלו שפונו מחצי האי סיני ומרצועת עזה, ועד לסיפוח רמת הגולן בשנת 1981, גם ליישובים שהוקמו ברמה. עם זאת, חלקים בקהילה הבינלאומית ובשמאל הרדיקלי בישראל מתייחסים גם לשכונות היהודיות במזרח ירושלים וליישובים היהודים ברמת הגולן כהתנחלויות, כיוון שהם אינם מכירים בסיפוח הישראלי של שטחים אלו.

בסוף 2017 היו רשומים כתושבים בהתנחלויות כ-436,000 תושבים[1]. מספר זה אינו כולל כ-23,000 יהודים המתגוררים ברמת הגולן וכן כ-375,000 יהודים המתגוררים במזרח ירושלים[1]. רובם של המתנחלים ביהודה ושומרון גרים במרחב התפר, בין הקו הירוק לגדר ההפרדה[2].

ההתנחלויות הן נושא למחלוקת פוליטית בישראל, כאשר לאורך השנים גם בשמאל וגם בימין היו תומכים ומתנגדים לתופעה. על אף שהמפעל נוסד לאחר מלחמת ששת הימים בידי ממשלות בראשות השמאל, מאז שנות השמונים של המאה ה-20 מזוהה ההתנגדות להתנחלויות בעיקר עם השמאל, והתמיכה בהתנחלויות מזוהה בעיקר עם הימין. המצדדים בהתנחלויות רואים בהן מימוש זכותו ההיסטורית או הדתית של עם ישראל על ארץ ישראל וכן גורם המונע השתלטות פלסטינים על השטח והקמת מדינה פלסטינית, וכך מגן גם על תושבי הקו הירוק. מתנגדי ההתנחלויות רואים בהן מכשול לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, סכנה להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגורם הפוגע כלכלית וביטחונית במדינה[3][4]. גם ממשלות הימין במאה ה-21 נמנעות מהקמת התנחלויות חדשות ומגבילות את כמות אישורי הבנייה, בפרט מעבר לגדר ההפרדה.

מעמדן מבחינת המשפט הבינלאומי של ההתנחלויות הוא מורכב. לדעת מדינת ישראל הקמת ההתנחלויות מותרת על פי המשפט הבינלאומי. מאידך הובעו דעות במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ובשמאל הפוליטי בישראל שלפיהן הקמתן הייתה בניגוד למשפט הבינלאומי. רוב מדינות העולם מתנגדות להקמת התנחלויות.

תוכן עניינים