התבוללות

התבוללות של יהודים הוא תהליך של הטמעות תרבותית וחברתית של יהודים בקרב גויים הסובבים אותם. סוג זה של התבוללות נקרא לפעמים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה),[1] גם ללא אבדן הזהות היהודית.[2] במקרים בהם ההתבוללות הגיעה לאבדן מוחלט של הזהות הלאומית, התהליך נקרא גם "התבוללות מבנית".[1]

פעולת ההתבוללות כוללת בתוכה מספר מרכיבים: מתבולל בדרך כלל זונח קודם לכן חלק מהאפיונים והערכים של "חברת-האם" שבה הוא גדל, למד והתחנך, ומאמץ לעצמו נורמות, ערכים ומנהגים תרבותיים של החברה או העמים שבקרבם חי בדרך כלל כמיעוט. לאחר מכן מגיעה ההתערות בחברה הסובבת, ובעקבותיה יכול להתרחש בחלק מהמקרים גם אבדן של הזהות האתנית-הלאומית באמצעות התרחקות מוחלטת מן הקהילה והדת, המרת הדת או בחלק גדול מהמקרים, בנישואי התערובת.

תבחין נפוץ להתבוללות הוא בנישואי תערובת. לפי קריטריון זה, נכון לשנת 2010, 55% מיהדות ארצות הברית, 75% מיהדות מדינות ברית המועצות לשעבר, ובכללם 80% מיהדות רוסיה הם מתבוללים.[3][4] עם זאת, במאמרים שונים הציע ליאור טל שדה להבחין בין נישואי-תערובת להתבוללות. לדבריו, התבוללות היא מצב בו אדם מאבד קשר לעמו ולמורשתו ואילו בנישואי-תערובת ניתן, תיאורטית, לשמור על זהות לאומית ותרבותית.[5][6]. בפועל, מרבית הילדים שגדלים במשפחות מעורבות מחוץ למדינת ישראל, לא מוגדרים על ידי הוריהם כיהודים. פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה טוען כי "בשנות ה-90 התחברו לצד היהודי פחות מ-20% מהילדים שנולדו בנישואי תערובת, גם בארצות הברית וגם ברוסיה. הנתונים האלה נוגעים לזהות הילדים על פי הצהרת ההורים"[7]. פרופסור גור אלרואי טען בשנת 2016, כי בארה"ב רק "שליש מהילדים של זוגות מעורבים גדלים בבית יהודי. הולכים לסאנדיי סקול, למחנה קיץ יהודי, הולכים לבית כנסת ומציינים את החגים היהודיים"[8].