הצבת גבולות

הצבת גבולות הוא מונח המבטא את האופן בו תוחמים בעלי סמכות את תחום הפעולה של הנתונים לסמכותם. לרוב ההתייחסות בעניין זה היא בהקשר של מבוגרים הקובעים גבולות עבור ילדיהם או תלמידיהם, ובכך מסייעים להם להבחין בין מותר ואסור.

במהלך החיים קביעת הגבולות הופכת לחלק מהגדרת הזהות העצמית של האדם. היא עשויה להיות חיצונית (כלפי אחרים) או פנימית - אדם עשוי להציב לעצמו גבולות, כלומר לבטא שליטה עצמית פנימית ויכולת ויסות דחפים פנימיים וגירויים ותסכולים חיצוניים, כגון ריסון עצמי והקשבה לגורמי סמכות.[1][2]