המהפכה החוקתית

  • ישראל
    סמל ישראל
    ערך זה הוא חלק מסדרת
    ממשל ופוליטיקה של ישראל
    חוקה ונשיאות
    • חוקי יסוד
    • נשיא המדינה (רשימה)
      ראובן ריבלין
    מנהל
    • ראש הממשלה (רשימה)
      בנימין נתניהו
    • סגן ראש הממשלה
      לא מונה באופן רשמי
    • הממשלה
      הממשלה ה-34
      הקבינט המדיני-ביטחוני
    • מבקר המדינה
      מתניהו אנגלמן
    חקיקה
    • הכנסת
      הכנסת העשרים ושתיים
      יושב ראש: יולי אדלשטיין
      חברי הכנסת
      ראש האופוזיציה: לא מונה
      משמר הכנסת
    בחירות
    מפלגות פוליטיות
    • חוק הבחירות
    • ועדת הבחירות המרכזית
    • משאל עם
    מערכת המשפט
    • בית המשפט העליון
      נשיאת ביהמ"ש העליון: אסתר חיות
    • היועץ המשפטי לממשלה: אביחי מנדלבליט
    • ייעוץ וחקיקה
    • הנהלת בתי המשפט
    • פרקליטות המדינה
    • הסניגוריה הציבורית
    חלוקה מנהלית
    • מחוזות
    • רשות מקומית
    • עיריות
    • מועצות מקומיות
    • מועצות אזוריות
    יחסי החוץ
    • הסכסוך הישראלי-ערבי
    • הסכסוך הישראלי-פלסטיני
    • ישראל והאו"ם
    • ישראל וארצות הברית
    • ישראל והאיחוד האירופי
    • שגרירים

    p knesset.png פורטל הממשל בישראל

    המהפכה החוקתית בישראל היא תהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, בעקבות חקיקתם, בשנת 1992, של שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. השופט אהרן ברק, בעת שכיהן כשופט בית המשפט העליון ואחר כך כנשיא בית המשפט העליון, התייחס אל חוקים אלה כאל בעלי מעמד על-חוקי הדומה לחוקה, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה אליהם. עם חקיקת חוקי יסוד אלה ופרשנותם באופן זה על ידי בית המשפט, חל שינוי מהותי בצורת השלטון במדינה ובמעמדן של זכויות האדם בישראל, יחד עם עליית כוחו של בית המשפט העליון (בפרט בשבתו כבג"ץ) לעומת הכנסת והממשלה.

    ביסוס המהפכה החוקתית מיוחס לאסכולה אותה הוביל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הדוגלת באקטיביזם שיפוטי. נבחרי ציבור רבים וכן משפטנים (ביניהם נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט מנחם אלון והפרופ' רות גביזון) חולקים על גישה זו, ולשיטתם לא היה מוסמך בית המשפט העליון לעשות שימוש בחוקי יסוד אלו על מנת להנהיג "מהפכה חוקתית".

    בעקבות המהפכה החוקתית, הפך נושא האקטיביזם השיפוטי ומעמדו של בג"ץ לנקודת מחלוקת מרכזית בשיח הפוליטי בישראל.

  • הדרך אל המהפכה החוקתית
  • האקטיביזם השיפוטי
  • פס"ד בנק המזרחי
  • גודל המהפכה
  • פסקת הגבלה - תנאים לחקיקה הפוגעת בזכויות המוגנות בחוקי היסוד
  • האם נוצר מאבק כוח בין הכנסת לבין הרשות השופטת
  • הפולמוס סביב המהפכה החוקתית
  • צעדי נגד
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

המהפכה החוקתית בישראל היא תהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, בעקבות חקיקתם, בשנת 1992, של שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. השופט אהרן ברק, בעת שכיהן כשופט בית המשפט העליון ואחר כך כנשיא בית המשפט העליון, התייחס אל חוקים אלה כאל בעלי מעמד על-חוקי הדומה לחוקה, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה אליהם. עם חקיקת חוקי יסוד אלה ופרשנותם באופן זה על ידי בית המשפט, חל שינוי מהותי בצורת השלטון במדינה ובמעמדן של זכויות האדם בישראל, יחד עם עליית כוחו של בית המשפט העליון (בפרט בשבתו כבג"ץ) לעומת הכנסת והממשלה.

ביסוס המהפכה החוקתית מיוחס לאסכולה אותה הוביל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הדוגלת באקטיביזם שיפוטי. נבחרי ציבור רבים וכן משפטנים (ביניהם נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט מנחם אלון והפרופ' רות גביזון) חולקים על גישה זו, ולשיטתם לא היה מוסמך בית המשפט העליון לעשות שימוש בחוקי יסוד אלו על מנת להנהיג "מהפכה חוקתית".

בעקבות המהפכה החוקתית, הפך נושא האקטיביזם השיפוטי ומעמדו של בג"ץ לנקודת מחלוקת מרכזית בשיח הפוליטי בישראל.