היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות
היסטוריה של ארץ ישראל
היסטוריה של מדינת ישראלהמנדט הבריטיהתקופה העות'מאנית בארץ ישראלהתקופה הממלוכית בארץ ישראלהתקופה הצלבנית בארץ ישראלהתקופה הערבית בארץ ישראלהתקופה הביזנטית בארץ ישראלהתקופה הרומית בארץ ישראלממלכת החשמונאיםהתקופה ההלניסטית בארץ ישראלהתקופה הפרסית בארץ ישראלממלכת יהודהממלכת יהודהממלכת ישראל המאוחדתכנען
לוח התקופות בארץ ישראל

מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

עם הקמתה התגוררו בה כ-716,000 יהודים, שהיו כ-7% מן העם היהודי באותה עת. מספר מדויק של ערבים אינו ידוע, ההערכה שכ-700,000[1] ערבים עזבו את הארץ בעת מלחמת העצמאות והיו לפליטים במדינות ערב וכ-156,000 נשארו במדינה.[2] עלייה גדולה וריבוי טבעי הביאו את אוכלוסיית המדינה במאי 2016 ל-8.522 מיליון תושבים, כ-74.8% הם יהודים (כ-6.377 מיליון), כ-20.8% הם ערבים או דרוזים (כ-1.771 מיליון), וכ-4.4% אחרים, שהם כ-374 אלף נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים. המספרים אינם כוללים עובדים זרים אשר הערכת מספרם היא בכ־192,000.[3]

ישראל קמה כמדינה מוקפת אויבים, ומיום הקמתה עברה המדינה מלחמות אחדות, וחתמה על הסכמי שלום עם שכנותיה מצרים וירדן. הסכסוך העיקרי המעיב במאה ה-21 על ביטחון תושביה הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

תוכן עניינים