הזכות לדיור

מאהל חסרי דיור, רחובות פברואר 2012

הזכות לדיור נאות היא אחת מזכויות האדם המוכרות במשפט הבינלאומי. בסעיף כ"ה להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מצוינת הזכות של כל אדם לרמת חיים נאותה, לרבות דיור.

הזכות לדיור נאות אמורה להבטיח לכל אדם דיור בר השגה, שוויון בדיור ונגישות לקבוצות עם צרכים מיוחדים, תנאי פרטיות ומרחב מחיה הולמים, חזקת מגורים מוגנת והגנה משפטית מפני פינוי שרירותי ונגישות לשירותים ותשתיות כגון תעסוקה, בריאות, בתי ספר, תשתיות ושירותים חברתיים אחרים בסביבת אזור מקום מגוריו, בסביבה שאינה מזוהמת. כמו כן, לכל אדם הזכות לבחור את מקום מגוריו כרצונו.

כמו זכויות אדם בכלל, ובמיוחד זכויות חברתיות, גם הזכות לדיור נאות אינה מוחלטת, וחובתה של מדינה לממשה מוגבלת הן בחובת היישום באופן יחסי למשאבי המדינה, הן בעקרון היישום ההדרגתי, והן בעקרון אי התערבות בבחירת האמצעים בהם בחרה המדינה לממש את הזכות. בנוסף, גם הנטייה הכלכלית של המדינה (ליברלית או סוציאל-דמוקרטית) וההגדרה של תפקיד המדינה בחברה, משפיעה רבות על הזכות לדיור.