הבחירות לאספה המכוננת

הבחירות לאספה המכוננת
25 בינואר 1949, כ"ד בטבת התש"ט
1951
אחוז החסימה0.83% (בפועל)
שם המפלגהיו"ר הרשימהמנדטיםמספר קולות
מפא"ידוד בן-גוריון46  155,274
מפ"םיצחק טבנקין19  64,018
חזית דתית מאוחדתיהודה לייב פישמן16  52,982
תנועת החרותמנחם בגין14  49,782
הציונים הכללייםפרץ ברנשטיין7  22,661
המפלגה הפרוגרסיביתפנחס רוזן5  17,786
ספרדים ועדות מזרחבכור-שלום שטרית4  15,287
מק"ישמואל מיקוניס4  15,148
רשימה דמוקרטית של נצרתסיף א-דין א-זועבי2  7,387
רשימת הלוחמיםנתן פרידמן-ילין1  5,363
ויצורחל כהן1  5,173
התאחדות התימנים בישראלזכריה גלוסקא1  4,399
הערה: הרשימה לעיל היא של המפלגות שעברו את אחוז החסימה בלבד. לרשימה המלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.
יו"ר ועדת הבחירותמנחם דונקלבלום
ראש הממשלה הנבחרדוד בן-גוריון
מפלגת ראש הממשלה הנבחרמפא"י
תוצאות הבחירות לאספה המכוננת:
     מפלגות הימין: 38 מושבים
     מפלגות המרכז: 11 מושבים
     מפלגות השמאל: 69 מושבים
     מפלגות הערבים: 2 מושבים

הבחירות לאספה המכוננת, אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949 (כ"ד בטבת ה'תש"ט), היו הבחירות הראשונות במדינת ישראל. האספה המכוננת, ששינתה ייעודה והכריזה על עצמה כ"כנסת הראשונה", הייתה אמורה להיות הגוף שיחוקק את חוקתה של מדינת ישראל, ויתפזר. השלב הבא היה אמור להיות בחירות כלליות לגוף בעל אופי פרלמנטרי - הכנסת.[1]

נושא מרכזי בבחירות היה המתיחות בין מפא"י ומפ"ם, והשאלה העיקרית שעמדה בפני הבוחר הייתה האם להמשיך במלחמת העצמאות או לחתור להסכמים שישמרו על הגבולות הקיימים והפסקת הלחימה. במערכת בחירות זו ניצחה מפא"י, שהקימה קואליציה עם מפלגות המרכז והמפלגות הדתיות, והותירה את אנשי מפ"ם באופוזיציה.