דיספוריה מגדרית (באנגלית: Gender Dysphoria) כוללת קונפליקט בין המגדר הפיזיולוגי או המיוחס לאדם לבין המגדר בו הוא מזדהה. אנשים עם דיספוריה מגדרית עלולים להרגיש תחושה חזקה של אי-נוחות, אומללות או מצוקה ביחס למגדר אליו סווגו, שלפעמים קשורה לאי-נוחות ביחס לגוף שלהם (במיוחד התפתחות בזמן הבגרות המינית) או לאי-נוחות ביחס לתפקידים המגדריים שמצופים מהם.[1] מצוקה כזו עשויה להופיע בקרב טרנסג'נדרים. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שאחראית לפרסום "המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות" (DSM-5: Diagnostic and Statistical Manual) מבהירה כי "אי-נוחות מגדרית, אינה בפני עצמה הפרעה נפשית. המרכיב הקריטי בדיספוריה מגדרית הוא נוכחות קלינית של מצוקה שמשויכת למצב זה".[2]
המונח דיספוריה מגדרית הופיעה לראשונה כקטגוריה אבחונית בDSM-5, לאחר דיון ממושך בקרב הקהילה הקלינית והמחקרית בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה. הדיון במונח זה התרחש לאור הביקורת, שהגיעה מהקהילה הטרנסג'נדרית ומאנשי טיפול ומחקר מסוימים, על האבחנה שהופיעה במהדורה הקודמת של ה-DSM, ה-DSM-IV-TR, הפרעת זהות מגדרית (באנגלית: Gender identity disorder, בראשי תיבות: GID), לפיה מצוקות שנובעות מחוויית המגדר מוגדרות כהפרעות נפשיות. למרות השינוי שחל ב-DSM, "הפרעת זהות מגדרית" עדיין מופיעה במדריך האבחנות הפסיכיאטריות (ICD-10: international classification of diseases).
