דב בר בורוכוב
English: Ber Borochov

  • דב בר בורוכוב
    Бер Борохов
    בר בורוכוב, וינה 1910
    בר בורוכוב, וינה 1910
    לידה 3 ביולי 1881
    האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) זולוטונושה, האימפריה הרוסית
    פטירה 17 בדצמבר 1917 (בגיל 36)
    אוקראינהאוקראינה קייב, הרפובליקה העממית של אוקראינה
    מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
    מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות כנרת, ישראל
    השכלה גימנסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
    עיסוק מנהיג, פילוסוף, בלשן עריכת הנתון בוויקינתונים
    מפלגה פועלי ציון
    דת יהודי
    בת זוג ליובה בורוכוב
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg
    תמונת בורוכוב בגיל 19 עם כתבי קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי
    פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב

    דֹב בֶּר בּוֹרוֹכוֹב (ביידיש: בער באָראָכאָװ; ברוסית: Бер Борохов; ז' בתמוז ה'תרמ"א, 3 ביולי 1881ב' בטבת ה'תרע"ח, 17 בדצמבר 1917) היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון וממנהיגיה.

    תורת בורוכוב (שכונתה "בורוכוביזם", ובאופן רשמי, "הפלטפורמה שלנו"),[1] התבססה על המהפכה התעשייתית השנייה, שדחקה את התעשייה הזעירה. דחיקה זו, במקביל לאנטישמיות, גרמה להגירת יהודים מרוסיה לאירופה וליבשת אמריקה, בעיקר לארצות הברית ולארגנטינה. לצד היהודים היגרו גם בני לאומים אחרים. כתוצאה מכך, הפיצה ההגירה ההמונית הכללית את 'הבעיה היהודית' בעולם. פועלים יהודים עבדו אצל בעלי הון יהודים, שלא הצליחו להתמודד מול מפעלים גדולים ומתקדמים יותר. פועלים יהודים נדחקו החוצה מהמפעלים הגדולים עקב אנטישמיות, תחרות ושכר רעב. מכאן לפי בורוכוב, שהיהודים צריכים להיות במקום שאינו קורץ למהגרים אחרים עקב נחשלותו המשקית. מקום זה הוא ארץ ישראל.

  • חייו
  • רעיונותיו
  • משפחתו
  • אחרית דבר
  • כתביו
  • מחקריו
  • הנצחתו בישראל
  • ביאורים
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

דב בר בורוכוב
Бер Борохов
בר בורוכוב, וינה 1910
בר בורוכוב, וינה 1910
לידה 3 ביולי 1881
האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) זולוטונושה, האימפריה הרוסית
פטירה 17 בדצמבר 1917 (בגיל 36)
אוקראינהאוקראינה קייב, הרפובליקה העממית של אוקראינה
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות כנרת, ישראל
השכלה גימנסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנהיג, פילוסוף, בלשן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פועלי ציון
דת יהודי
בת זוג ליובה בורוכוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמונת בורוכוב בגיל 19 עם כתבי קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי
פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב

דֹב בֶּר בּוֹרוֹכוֹב (ביידיש: בער באָראָכאָװ; ברוסית: Бер Борохов; ז' בתמוז ה'תרמ"א, 3 ביולי 1881ב' בטבת ה'תרע"ח, 17 בדצמבר 1917) היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון וממנהיגיה.

תורת בורוכוב (שכונתה "בורוכוביזם", ובאופן רשמי, "הפלטפורמה שלנו"),[1] התבססה על המהפכה התעשייתית השנייה, שדחקה את התעשייה הזעירה. דחיקה זו, במקביל לאנטישמיות, גרמה להגירת יהודים מרוסיה לאירופה וליבשת אמריקה, בעיקר לארצות הברית ולארגנטינה. לצד היהודים היגרו גם בני לאומים אחרים. כתוצאה מכך, הפיצה ההגירה ההמונית הכללית את 'הבעיה היהודית' בעולם. פועלים יהודים עבדו אצל בעלי הון יהודים, שלא הצליחו להתמודד מול מפעלים גדולים ומתקדמים יותר. פועלים יהודים נדחקו החוצה מהמפעלים הגדולים עקב אנטישמיות, תחרות ושכר רעב. מכאן לפי בורוכוב, שהיהודים צריכים להיות במקום שאינו קורץ למהגרים אחרים עקב נחשלותו המשקית. מקום זה הוא ארץ ישראל.