גדר הצפון
English: Tegart's Wall

  • בניית גדר הצפון
    קטע מגדר הצפון בשנות השלושים
    פילבוקס באזור התעשייה גורן

    גֶדר הצפון היא גדר תיל מבוצרת שהוקמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי. הגדר הוקמה בשנת 1938 בידי פועלים יהודים, עובדי חברת "סולל בונה". לצד הגדר הוקמה שורה של מצודות טגארט ופילבוקסים. תוואי הגדר היה לאורך כביש הצפון, ובהמשך ממצודת כח לכנרת ומדרום הכנרת לירמוך, באופן שיישובי אצבע הגליל נותרו מחוץ לגדר.

    על מידת ההצלחה של הגדר בדיכוי המרד הערבי ניטש ויכוח. רבים הסבורים כי הצלחתה בייעודה זה הייתה חלקית בלבד. מבחינת היישוב העברי בארץ ישראל, היה מדובר במעשה חשוב, שחשיבותו אף בעצם עשייתו. משלוח אלף פועלים (מתוך אוכלוסייה ובה 400,000 איש) לחבל ארץ קשה ועוין, על מנת לפתחו, היווה אתגר של ממש לכושר הארגון של היישוב. הגנתם של הגוֹדְרִים, שהוטלה גם היא על היישוב העברי, הייתה כשלעצמה מבצע צבאי קשה; בהפעלתו צברה "ההגנה" ניסיון וידע שלימים שימש אותה היטב. הקמת הגדר הייתה אחד ממבצעי התיישבות והביטחון הגדולים של היישוב העברי בימי המנדט הבריטי. מסכם דוד הכהן בספר זיכרונותיו:

    "צר המקום מלספר את פרָטי מבצע הקמת הגדר. מבצע מדיני וביטחוני שלא היה דוגמתו באותם ימים... העלילה שבמבצע הייתה העיקר: עליית אלף איש לגבול הצפוני, ההררי, הבלתי־נודע, הסבוך בצמחִיה פראית של שיחים דוקרניים, ללא יִשוב יהודי באזור כולו, ללא ודאות היכן בעצם הגבול. הייתה זו אֵפּוֹפיה על כל פרטיה"

    דוד הכהן, עת לסַפֵּר, תל אביב, תשל"ד, 69–70

    הגדר פורקה בין 1942 ל־1946, וכיום אין לה כל זכר. לאורך כביש הצפון מבנים ואתרים הקשורים להקמת הגדר ולפעולתה.

  • רקע היסטורי
  • לקראת הצבת הגדר
  • הצבת הגדר
  • הגדר בפעולתה
  • חשיבותה של הגדר
  • גדר הצפון כיום
  • רשימת המצודות
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

בניית גדר הצפון
קטע מגדר הצפון בשנות השלושים
פילבוקס באזור התעשייה גורן

גֶדר הצפון היא גדר תיל מבוצרת שהוקמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי. הגדר הוקמה בשנת 1938 בידי פועלים יהודים, עובדי חברת "סולל בונה". לצד הגדר הוקמה שורה של מצודות טגארט ופילבוקסים. תוואי הגדר היה לאורך כביש הצפון, ובהמשך ממצודת כח לכנרת ומדרום הכנרת לירמוך, באופן שיישובי אצבע הגליל נותרו מחוץ לגדר.

על מידת ההצלחה של הגדר בדיכוי המרד הערבי ניטש ויכוח. רבים הסבורים כי הצלחתה בייעודה זה הייתה חלקית בלבד. מבחינת היישוב העברי בארץ ישראל, היה מדובר במעשה חשוב, שחשיבותו אף בעצם עשייתו. משלוח אלף פועלים (מתוך אוכלוסייה ובה 400,000 איש) לחבל ארץ קשה ועוין, על מנת לפתחו, היווה אתגר של ממש לכושר הארגון של היישוב. הגנתם של הגוֹדְרִים, שהוטלה גם היא על היישוב העברי, הייתה כשלעצמה מבצע צבאי קשה; בהפעלתו צברה "ההגנה" ניסיון וידע שלימים שימש אותה היטב. הקמת הגדר הייתה אחד ממבצעי התיישבות והביטחון הגדולים של היישוב העברי בימי המנדט הבריטי. מסכם דוד הכהן בספר זיכרונותיו:

"צר המקום מלספר את פרָטי מבצע הקמת הגדר. מבצע מדיני וביטחוני שלא היה דוגמתו באותם ימים... העלילה שבמבצע הייתה העיקר: עליית אלף איש לגבול הצפוני, ההררי, הבלתי־נודע, הסבוך בצמחִיה פראית של שיחים דוקרניים, ללא יִשוב יהודי באזור כולו, ללא ודאות היכן בעצם הגבול. הייתה זו אֵפּוֹפיה על כל פרטיה"

דוד הכהן, עת לסַפֵּר, תל אביב, תשל"ד, 69–70

הגדר פורקה בין 1942 ל־1946, וכיום אין לה כל זכר. לאורך כביש הצפון מבנים ואתרים הקשורים להקמת הגדר ולפעולתה.