ג'ון רולס
English: John Rawls

  • ג'ון רולס
    john bordley rawls
    john rawls.jpg
    תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
    נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
    לידה 21 בפברואר 1921
    בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
    פטירה 24 בנובמבר 2002 (בגיל 81)
    לקסינגטון (אנ'), מסצ'וסטס, ארצות הברית
    מקום לימודים אוניברסיטת פרינסטון, בית ספר קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
    מוסדות אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת קורנל עריכת הנתון בוויקינתונים
    זרם ליברליזם, קנטיאניזם
    תחומי עניין אתיקה ופילוסופיה פוליטית
    הושפע מ ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, ג'ון סטיוארט מיל, ה.ל.א. הארט, ישעיה ברלין.
    השפיע על יורגן הברמאס, רונלד דבורקין, רוברט נוזיק, מייקל סנדל, אמרטיה סן, מרתה נוסבאום, ביל קלינטון[1], ברק אובמה[2][3]
    מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
    יצירות ידועות תאוריה של צדק, political liberalism, the law of peoples עריכת הנתון בוויקינתונים
    פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים
    המדליה הלאומית למדעי הרוח (1999)
    פרס רולף שוק ללוגיקה ופילוסופיה (1999)
    פרס ראלף וולדו אמרסון (1972)
    תוכנית פולברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    ג'ון בורדלי רולסאנגלית: john bordley rawls; ‏21 בפברואר 1921 - 24 בנובמבר 2002) היה פילוסוף אמריקאי, שעסק בהגות בעיקר בתחומי הפילוסופיה של המוסר ומדע המדינה מנקודת ראות ליברלית וקנטיאנית. שימש פרופסור לפילוסופיה בקתדרה על שם ג'יימס בריאנט קונאנט באוניברסיטת הרווארד.

    הספר המזוהה ביותר עם הגותו של רולס הוא "תאוריה של צדק" שיצא לאור בשנת 1971. הספר, הנחשב לאחד הטקסטים החשובים בהגות במדע המדינה, החיה את הדיון בפילוסופיה הפוליטית, ושימש מוקד לדיון ער בעשורים שלאחר פרסומו[4]. הספר מנסה לבסס תאוריה של "צדק כהוגנות" (justice as fairness), תאוריה שתשמש בסיס לחברה דמוקרטית וליברלית יציבה, ומתבססת על תשובתו של רולס לשאלה "לאיזו אמנה חברתית יגיעו אנשים רציונליים ואוטונומיים, הדנים בה מתוך אי ידיעה וחוסר ודאות לגבי המעמד שיזכו לו באותה חברה?". הרעיון המרכזי של חשיבה זו הוא שאנשים רציונליים החיים מאחורי מסך של בערות (veil of ignorance) תאורטי, חווים אי ודאות מוחלטת לגבי מעמדם בחברה, ולכן יפעילו שיקולי הוגנות צודקים על מנת להבטיח לכל פרט בחברה מינימום של משאבים לצורך קיום, מתוך הנחה שאולי הם עצמם יהיו במעמד הנזקק למינימום זה.

    בשנים שלאחר מכן פיתח רולס את תורתו בכיוונים שונים. ביצירתו המאוחרת ניסה להגן על עקרונות "הצדק כהוגנות" מתוך נקודת ראות הדנה במכלול הנימוקים והטיעונים שניתן להעלות במרחב הציבורי מבלי שקבלתם תאכוף על מי מהציבור "דוקטרינה מקיפה" של תפיסת הטוב, שאינה מקובלת עליו. נימוקים אלו, כמכלול, נקראו על ידיו "שיקול הדעת הציבורי" (public reason). כן ניסה למצוא עקרונות לפיתוח "חוק העמים", שהוא קבוצה של כללים נורמטיביים שאליהם היו מגיעים נציגיהן של אומות הדנות באמנה חברתית היפותטית, בדומה לנציגי היחידים בספר "תאוריה של צדק".

    רולס נחשב לאחד מחשובי ההוגים הפוליטיים במאה ה-20. תורתו מהווה בסיס לדיונים פילוסופיים ונלמדת בהרחבה באוניברסיטאות. מאז שהעלה את טענותיו הראשוניות בספר "תאוריה של צדק" ב-1971, משמשת הגותו בסיס לדיון הפילוסופי בשאלות של צדק, זכויות, שוויון וחירות[5]. הוא קיבל את פרס רולף שוֹק ללוגיקה ולפילוסופיה ואת המדליה הלאומית למדעי הרוח בשנת 1999. מתוך הכרה בפועלו נקרא על שמו אסטרואיד שמספרו 16561.

  • חייו
  • תרומתו של רולס לפילוסופיה הפוליטית ולפילוסופיה של המוסר
  • "תאוריה של צדק"
  • ליברליזם פוליטי
  • חוק העמים
  • ביקורת על התאוריה של רולס
  • מספריו
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

ג'ון רולס
John Bordley Rawls
John Rawls.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 בפברואר 1921
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
פטירה 24 בנובמבר 2002 (בגיל 81)
לקסינגטון (אנ'), מסצ'וסטס, ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת פרינסטון, בית ספר קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת קורנל עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ליברליזם, קנטיאניזם
תחומי עניין אתיקה ופילוסופיה פוליטית
הושפע מ ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, ג'ון סטיוארט מיל, ה.ל.א. הארט, ישעיה ברלין.
השפיע על יורגן הברמאס, רונלד דבורקין, רוברט נוזיק, מייקל סנדל, אמרטיה סן, מרתה נוסבאום, ביל קלינטון[1], ברק אובמה[2][3]
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצירות ידועות תאוריה של צדק, Political Liberalism, The Law of Peoples עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים
המדליה הלאומית למדעי הרוח (1999)
פרס רולף שוק ללוגיקה ופילוסופיה (1999)
פרס ראלף וולדו אמרסון (1972)
תוכנית פולברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון בורדלי רולסאנגלית: John Bordley Rawls; ‏21 בפברואר 1921 - 24 בנובמבר 2002) היה פילוסוף אמריקאי, שעסק בהגות בעיקר בתחומי הפילוסופיה של המוסר ומדע המדינה מנקודת ראות ליברלית וקנטיאנית. שימש פרופסור לפילוסופיה בקתדרה על שם ג'יימס בריאנט קונאנט באוניברסיטת הרווארד.

הספר המזוהה ביותר עם הגותו של רולס הוא "תאוריה של צדק" שיצא לאור בשנת 1971. הספר, הנחשב לאחד הטקסטים החשובים בהגות במדע המדינה, החיה את הדיון בפילוסופיה הפוליטית, ושימש מוקד לדיון ער בעשורים שלאחר פרסומו[4]. הספר מנסה לבסס תאוריה של "צדק כהוגנות" (Justice as Fairness), תאוריה שתשמש בסיס לחברה דמוקרטית וליברלית יציבה, ומתבססת על תשובתו של רולס לשאלה "לאיזו אמנה חברתית יגיעו אנשים רציונליים ואוטונומיים, הדנים בה מתוך אי ידיעה וחוסר ודאות לגבי המעמד שיזכו לו באותה חברה?". הרעיון המרכזי של חשיבה זו הוא שאנשים רציונליים החיים מאחורי מסך של בערות (Veil of Ignorance) תאורטי, חווים אי ודאות מוחלטת לגבי מעמדם בחברה, ולכן יפעילו שיקולי הוגנות צודקים על מנת להבטיח לכל פרט בחברה מינימום של משאבים לצורך קיום, מתוך הנחה שאולי הם עצמם יהיו במעמד הנזקק למינימום זה.

בשנים שלאחר מכן פיתח רולס את תורתו בכיוונים שונים. ביצירתו המאוחרת ניסה להגן על עקרונות "הצדק כהוגנות" מתוך נקודת ראות הדנה במכלול הנימוקים והטיעונים שניתן להעלות במרחב הציבורי מבלי שקבלתם תאכוף על מי מהציבור "דוקטרינה מקיפה" של תפיסת הטוב, שאינה מקובלת עליו. נימוקים אלו, כמכלול, נקראו על ידיו "שיקול הדעת הציבורי" (Public Reason). כן ניסה למצוא עקרונות לפיתוח "חוק העמים", שהוא קבוצה של כללים נורמטיביים שאליהם היו מגיעים נציגיהן של אומות הדנות באמנה חברתית היפותטית, בדומה לנציגי היחידים בספר "תאוריה של צדק".

רולס נחשב לאחד מחשובי ההוגים הפוליטיים במאה ה-20. תורתו מהווה בסיס לדיונים פילוסופיים ונלמדת בהרחבה באוניברסיטאות. מאז שהעלה את טענותיו הראשוניות בספר "תאוריה של צדק" ב-1971, משמשת הגותו בסיס לדיון הפילוסופי בשאלות של צדק, זכויות, שוויון וחירות[5]. הוא קיבל את פרס רולף שוֹק ללוגיקה ולפילוסופיה ואת המדליה הלאומית למדעי הרוח בשנת 1999. מתוך הכרה בפועלו נקרא על שמו אסטרואיד שמספרו 16561.