בעיית הראוי-מצוי

בעיית הראוי-מצויאנגלית: is-ought problem) הוא מונח במטא-אתיקה שטבע דייוויד יום, בספרו "מסכת טבע האדם". המונח מתייחס לכשל הלוגי שבעירוב טענות המתבססות על המצוי, עם מסקנות העוסקות בראוי. הווה אומר, לטיעונים המנסים להסיק מטענות הנוגעות למה שמצוי מה שראוי, ולהפך. הצדקה שכזו אינה תקפה מבחינה לוגית, משום שהמסקנה מכילה יסוד זר להקדמותיו של הטיעון.

דוגמאות

  • א. המצדדים בתורת האבולוציה גורסים, כי היצורים המותאמים ביותר - שורדים (מצוי).
    ב. עניי העיר לא יישרדו את החורף אם לא נספק להם עזרה (מצוי).
    לפיכך:
    ג. מן הראוי שלא לסייע לעניים (ראוי).
  • א. טבעו הביולוגי של האדם לשאוף להתרבות (מצוי).
    לפיכך:
    ב. מן הראוי שכל אדם ישאף להתרבות (ראוי).
  • א. בחברות שונות נהוגים כללי מוסר שונים, המנוגדים זה לזה (מצוי).
    ב. אילולא אותם כללים מיוחדים הייתה החברה מאבדת את יציבותה (מצוי).
    לפיכך:
    ג. מן הראוי שכל אדם ישמור על כללי המוסר הנהוגים בחברה בה הוא מתגורר (ראוי).