אנטיכריסט
English: Antichrist

ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתוליתנצרות פרוטסטנטית (לותרניזםקלוויניזםאדוונטיזםבפטיזםמתודיזםאוונגליקליזם) • הכנסייה האנגליקניתנצרות אורתודוקסיתנצרות אוריינטליתהכנסייה האשורית ("נסטוריאנית")


היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב
הפילוג המערביהרפורמציה
המיסיוןהיסטוריה של המיסיון הנוצרי

חגים נוצרים

ליטורגיהחג המולדחג הפסחאהלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניחגי קדושים נוצרייםחגים ניידיםהתענית

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטבילהשליחיםפאולוספטרוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס מאקווינסלותרקלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמון • כפרה • חסד • אנטיכריסט

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהוידויסעודת האדון
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות (נצרות)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיה • הקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

ראו גם

נצרות ואנטישמיות
עדי יהוהמשפט קאנוני
יהדות משיחית

תמונה של לוקאס קראנאך האב, שבה מוצג האפיפיור כאנטיכריסט, 1521

בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו. מקור המילה ביוונית (αντίχριστος), ופירושה המקורי "במקום המשיח". המונח העברי הוא צורר המשיח (צר המשיח) או שׂוֹטֵן המשיח. אנטיכריסט מתואר כדמות של משיח שקר שמהווה את הנגטיב של ישו ומתנגד וכופר במשיחיותו,[1] ואף מעמיד לו אלטרנטיבה שקרית. הדמות נוצרה בהשראת נבואת דניאל (פרק ז') בחזיון ארבע החיות, ומתוארת בהרחבה בברית החדשה בחזון יוחנן, ביא, ד), ובא', ו-ז). דמות זו לקוחה מהחיות שבחזיון דניאל, ולכן היא מכונה במסורת הנוצרית גם "החיה".

דמות האנטיכריסט לקוחה מאגדה עממית המספרת שלאחר הגליית היהודים הופיע אנטיכריסט והציע להם להשיב אותם לארצם וכאשר נענו לו השליך אלפים מהם לים. אלברטוס מגנוס ותומאס אקווינס הקדישו תשומת לב רבה לאגדה זו וטענו שאנטיכריסט יוולד בבבל, בשבט דן, יעלה לירושלים, שם ישכנע בקלות את היהודים שהוא המשיח, יבנה מחדש את בית המקדש ויכריז על עצמו כאלוהים[2].

כשם שבמסורת הנוצרית למשיח ישנן שתי ביאות, כך כנגדו לאנטיכריסט ישנן שתי ביאות. בתקופתו של יוחנן אנטיכריסט נתפס כמלכות רומי שצלבה את ישו ההיסטורי. בתקופה המודרנית היא נתפסת כמלכות רומא המתחדשת, קואליציה של עשר מדינות המכונה "בבל הגדולה" או "הזונה הגדולה" - שסממניה פאר ושחיתות, שמובילות תרבות דתית שקרית, שכופרת במשיחיותו של ישו. הדמות העומדת בראש המלכות מוצגת כדמות ממלכתית בעלת חזות נורמטיבית ועם זאת דמונית ובעל כוחות מטפיזיים, ששואבת את כוחה מהשטן[3] ומייצגת את הרוע הצרוף עלי אדמות, שאמורה להופיע באחרית הימים,[4] לאחר כינון ממלכה יהודית ובית מקדש בתוכה.

לאנטיכריסט אמורים להיות סממנים צורניים דומים למשיח הנוצרי, ולכן הוא אמור להיות אדם כריזמטי ונואם בחסד "פום ממלל רברבן", שיכונן בתחילה תחת משטרו רב-העוצמה שלום עולמי, ויאחד עמים רבים תחת חסותו, כשלצדו נביא שקר דתי. סימנו על פי אותה תפיסה המספר 666, שייחקק על מצחם וידיהם של מאמיניו, ויאפשר להם לסחור ולקנות תחת שלטון אנטיכריסט. בסופו של דבר אמורה להיות מלחמה עולמית נגד כוחות אנטיכריסט, שיובסו בידי המאמינים וישו בראשם[5]. שם המלחמה, "ארמגדון", לקוח מהשם העברי "הר מגידו", אזור שהתרחשו בו מלחמות רבות וחשובות, בעולם העתיק ואף בעת החדשה. יש נוצרים הרואים באיחוד האירופי, ואף באו"ם, את הדמות המכונה אנטיכריסט.

האפיפיורית יוהנה כאנטיכריסט (בדמות "זונת בבל"), רוכבת על "החיה" האפוקליפטית בעלת שבעת הראשים. קלף טארוט, תעמולה פרוטסטנטית אנטי-אפיפיורית

דמויות שונות לאורך ההיסטוריה, שרדפו את הכנסייה ואת המאמינים הנוצרים, הוגדרו כאנטיכריסט. בימי הביניים זיהו אנשי הנצרות אישים שונים ואף בעלי חיים עם אנטיכריסט, וגורלם היה עינויים ואף מוות. בעת החדשה המוקדמת, מרטין לותר ראה באפיפיור את אנטיכריסט, בהשפעת חיבורו של לורנצו ואלה על זיוף מתת קונסטנטינוס[6]. גם בעת החדשה אנשי נצרות שונים ניסו לזהות דמויות היסטוריות עם אנטיכריסט, בהם נפוליאון, אדולף היטלר, בניטו מוסוליני ואפילו רונלד רייגן, שבאנגלית כל שם משמותיו מורכב משש אותיות ומהווה צירוף של המספר 666. בהשראת התפיסה הנוצרית נעשו מספר רב של סרטים העוסקים בהופעתו של אנטיכריסט ובמלחמת אחרית הימים.