אנגלברט דולפוס

אנגלברט דולפוס
Engelbert Dollfuß
Engelbert Dollfuss.png
לידה14 באוקטובר 1892
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית טקסינגטל (אנ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח25 ביולי 1934 (בגיל 41)
אוסטריהאוסטריה וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהאוסטריהאוסטריה בית הקברות הייצינג (אנ'), וינה
השכלהאוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, דיפלומט, עורך דין, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
קנצלר אוסטריה ה־10
20 במאי 193225 ביולי 1934
(שנתיים ו-9 שבועות)
פרסים והוקרה
צלב ההצטיינות הצבאית דרגה שלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנגלברט דולפוסגרמנית: Engelbert Dollfuss; ‏4 באוקטובר 1892 - 25 ביולי 1934) היה פוליטיקאי נוצרי-סוציאלי אוסטרי שנרצח על ידי הנאצים בעת כהונתו כקנצלר אוסטריה (1934-1932) אחרי שהקים משטר רודני בן ברית של איטליה הפאשיסטית ושסגנונו כונה "אוסטרו-פאשיזם".

חייו

אנגלברט דולפוס נולד בעיירה טקסינג באוסטריה. בצעירותו היה בעל נטייה לדת ולמד בסמינר לכמרים בטרם החליט ללמוד משפטים. הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה ולאחר מכן כלכלה באוניברסיטת ברלין. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפסל בתחילה לגיוס בשל קומתו הנמוכה, אך לאחר מכן גויס, ושירת שירות פעיל בחזית האלפינית, ואף שהה במחנה שבויים תקופה קצרה בשנת 1918.

לאחר קריירה פוליטית וממשלתית, הפך למנהיג המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. באוקטובר 1930 הוא נתמנה למנהל הרכבת באוסטריה[1]. דולפוס נתמנה כשר החקלאות בשנת 1931 וכקאנצלר במאי 1932[2].

דולפוס היה מנהיג הנוצרים הסוציאליים, אוסטרים לאומנים שהתנגדו מצד אחד לסוציאל-דמוקרטים משמאל ולתומכי הנאצים שדרשו את איחוד אוסטריה עם גרמניה, מהצד השני[3]. כראש ממשלה יזם תוכנית לרפורמות, וניסה לחבור לאיטליה של מוסוליני כבת ברית, על מנת לחזק את ההתנגדות לאיחוד עם גרמניה. במרץ 1933, אל מול שביתה ברכבת, ביקש להפעיל אמצעי ענישה נגד השובתים בשירות חיוני. אל מול הממשלה התייצב הפרלמנט שברוב של 81:80 קבעה שאין להעניש את השובתים. בעקבות זאת, נוצר משבר פוליטי, יושב ראש הפרלמנט וסגניו התפטרו והממשלה הורתה לא לכנס את הפרלמנט[4].

דולפוס נטל לעצמו סמכויות דיקטטוריות. במאי 1933 פיזר את הפרלמנט האוסטרי ומשל באמצעות צווים שהוציא. באותו החודש הוציא אל מחוץ לחוק את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, וביוני 1933 הוציא את המפלגה הנאצית באוסטריה אל מחוץ לחוק. בספטמבר הקים מפלגה חדשה בשם "חזית המולדת", אשר התמזגה עם המיליציה הימנית היימווהר. ב-20 בספטמבר 1933 נטל דולפוס לידיו את כל סמכויות הממשלה והקים ממשלה מקצועית בה לא שותפו חברי פרלמנט[5][6]. ב-3 באוקטובר 1933 נורה דולפוס בידי מתנקש גרמני נאצי ונפצע[7].

בינואר 1934, אל מול מתקפות גוברות והלכות של הנאצים[8], פתח דולפוס במאבק נגד הנאצים ובמסע לטיהור הצבא והמשטרה מנאצים[9]. דולפוס גם דרש מגרמניה להודות בעצמאות אוסטריה ולהפסיק להתערב בענייניה[10][11].

בפברואר 1934 פתחו חברי המפלגה הסוציאל - דמוקרטית באוסטריה במרד שדוכא על ידי דולפוס בכח הנשק, במה שנודע כמלחמת האזרחים באוסטריה. ב-12 בפברואר 1934 ירו הצבא האוסטרי והמיליציה "משמר המולדת" אל מרכזי המרידה בווינה, תוך שהם הורגים ללא הבחנה אלף גברים, נשים וילדים, ופוצעים אלפים נוספים. לאחר המרידה החזיר דולפוס את עונש המוות והקים מחנות לכליאת מתנגדיו. במאי 1934 הכריז דולפוס על חוקה חדשה ברוח חוקתה של איטליה הפאשיסטית.

ב-25 ביולי 1934 נרצח דולפוס על ידי הנאצים האוסטריים בעת ניסיון להפיכה נאצית; בשעת צהריים פרצו ללשכתו עשרות רבות של נאצים אוסטריים לבושים במדי הצבא האוסטרי וירו בו מטווח קצר. נאצים אחרים השתלטו באותה עת על תחנת השידור ושידרו הודעה כי דולפוס התפטר. דולפוס מת מפצעיו בשעת ערב מוקדמת, אך ניסיון ההפיכה הנאצית נכשל[12]. כוחות הממשלה בפיקודו של קורט שושניג דיכאו את המרידה, המורדים נעצרו ו-13 מהם נתלו לאחר מכן[13]. רצח פוליטי זה החליש את הלאומנים האוסטריים ואיפשר בסופו של דבר את האנשלוס, בה סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית ואיבדה את עצמאותה.