איטלקית

איטלקית
Italiano
מדינותאיטליה, שווייץ, סן מרינו, קריית הוותיקן, קרואטיה (איסטריה), סלובניה (איסטריה), מלטה, אלבניה, לוב, סומליה, אריתראה.
אזוריםדרום אירופה, אפריקה
דוברים85,000,000
כתבאלפבית לטיני
משפחה

הודו-אירופית

איטלית
רומאנית
איטלו-רומאנית
איטלקית
לאוםאיטליהאיטליה  איטליה
סן מרינוסן מרינו  סן מרינו
שווייץשווייץ  שווייץ
ארגוןהאיחוד האירופי
מוסדAccademia della Crusca
קוד שפהit עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גםשפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. האיטלקית מדוברת כשפת אם בפי כ-85 מיליון איש, ובהם 59 מיליון איטלקים החיים באיטליה.[1] זוהי שפתה הרשמית של איטליה, ובכ-23 מדינות ישנן קהילות גדולות המדברות את השפה.

כמו רוב השפות הלאומיות, האיטלקית המודרנית היא ניב ש"זכה להצלחה", כלומר שזכה לשמש שפה הרשמית בשטח גדול הרבה יותר מהמחוז שבו דובר בתחילה. במקרה זה הניב הפלורנטיני, היינו הניב שדובר בפירנצה, הוא שגבר על האחרים. שלא כברוב המקרים, שבהם הסיבות לשליטת ניב כלשהו הן פוליטיות, במקרה זה הסיבה הייתה יוקרה תרבותית. למעשה, הניב הטוסקני, ובייחוד זה הפלורנטיני (אשר הועשר במידה רבה על ידי הסיציליאנית, הצרפתית והלטינית), היה השפה שבה כתבו דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו - שלושת הסופרים והמשוררים האיטלקיים הנחשבים ביותר באותה תקופה (המאות ה-12 וה-13). ניב זה שרווח בפירנצה, שהייתה במשך שנים מרכז של פריחה תרבותית (ובעיקר בתקופת הרנסאנס), כונה גם שפת המלומדים.