אידי אמין
English: Idi Amin

אידי אמין
Idi Amin -Archives New Zealand AAWV 23583, KIRK1, 5(B), R23930288.jpg
תמונתו של אידי אמין. ניתן לראות בבירור את כנפי הצניחה הצה"ליות שהוא נושא מעל כיס המקטורן השמאלי.
לידה17 במאי 1925 כנראה
קובוקו, אוגנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה16 באוגוסט 2003
ג'דה, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהאוגנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, קצין, מתאגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אוגדנה ה־3
25 בינואר 197111 באפריל 1979
(8 שנים ו-11 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנרל אידי אמין דאדא אאומי (1925 לערך - 16 באוגוסט 2003) היה דיקטטור צבאי ונשיאה השלישי של אוגנדה מ-25 בינואר 1971 עד 11 באפריל 1979. הוא עלה לשלטון בהפיכה צבאית והדיח את מילטון אובוטה. שלטונו של אמין התאפיין בהפרות זכויות אדם, בדיכוי פוליטי, ברדיפה דתית, בהוצאות להורג ללא משפט, בנפוטיזם, בשחיתות ובניהול כלכלי כושל. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מעריכים כי תחת שלטונו נהרגו בין 100,000 לחצי מיליון איש[1].

במרוצת השנים אמין הפך משליט פרו-מערבי שנתמך על ידי ישראל לחלק מהגוש המזרחי בהנהגת ברית המועצות, כשהוא נתמך על ידי שליט לוב מועמר קדאפי ושליט זאיר מובוטו ססה סקו. ב-1975 הוא מונה ליו"ר הארגון למען אחדות אפריקה, ארגון פאן-אפריקני שקרא לסולידריות בקרב מדינות היבשת. ב-1977 ניתקה בריטניה את יחסיה עם אוגנדה, מושבתה לשעבר, ואמין הכריז כי הוא הביס את בריטניה והוסיף לתאריו את הכינוי "כובש האימפריה הבריטית".

התנגדות הולכת וגוברת לשלטונו בתוך אוגנדה וניסיונו לספח את מחוז קגרה מטנזניה ב-1978, הובילה למלחמת אוגנדה-טנזניה ולנפילת משטרו בן שמונה השנים. אמין יצא לגלות בלוב, ומשם עבר לערב הסעודית, שם חי עד מותו ב-16 באוגוסט 2003.