אחריות נכסים

אחריות נכסים
(מקורות עיקריים)
משנהמשנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה ה'; משנה, מסכת בבא מציעא, פרק א', משנה ו'
תלמוד בבליתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קע"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ב, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ז, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ה', עמוד ב'
משנה תורהמשנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלוה ולווה, פרק י"ח, הלכה א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות מכירה, פרק י"ט, הלכה ג'; משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות מכירה, פרק י"ט, הלכה ג'; משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, פרק י"א, הלכה ה'
שולחן ערוךשולחן ערוך, חושן משפט, סימן רכ"ה; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קט"ז, סעיף א'
כתובה מהמאה ה-18. כתובה היא שטר התחייבות של בעל כלפי אשתו במשפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין.

אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית. הדוגמה הקלאסית למצב של אחריות נכסים היא הלוואה: המלווה יכול לגבות את חובו מנכסים שהיו שייכים ללווה בשעת מתן ההלוואה, אף אם בינתיים נמכרו הנכסים לאדם שלישי, מכיוון שעוד משעת ההלוואה חל על נכסי הלווה שעבוד כלפי החוב.

אחריות נכסים יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון מצבים: הלוואה, מֶכֶר, כתובה ואף אחריות שאדם לוקח על עצמו מרצונו. קיימות רמות שונות של אחריות, ולהלכה, ברוב המקרים, רמת האחריות תלויה בהסכם החוזי שעורכים שני הצדדים. נשיאה באחריות כלפי חפץ טומנת בחובה משמעות משפטית של בעלות; משמע - האדם האחראי לחפץ, מבחינות מסוימות, נחשב באופן חלקי לבעלים של החפץ.