אות

  • האות p מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407

    אות היא סימן המייצג צליל ב כתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות). אוסף האותיות המצוי בשימוש בכתיבה בשפה מסוימת מכונה אלפבית. האותיות מתחלקות לשני סוגים:

    • עיצורים - אותיות שכל אחת מהן מייצגת צליל מסוים בשפה המדוברת.
    • אמות הקריאה - אותיות המציינות תנועות, לאופן הגייתם של העיצורים.

    רבים מהצלילים שמשקפים העיצורים משותפים לשפות רבות, ויחד עם זאת יש עיצורים ייחודיים לשפות מסוימות. האות ח, למשל, מופיעה באלפבית העברי אך אין לה מקבילה באנגלית. לאות j של האנגלית אין מקבילה בעברית, והיא מיוצגת באמצעות הצירוף ג'. לאות w של האנגלית אין כל מקבילה בעברית (אם כי נהוג להביע בצירוף "וו" (שתי אותיות ו' ברצף)).

  • ייצוג האותיות
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407

אות היא סימן המייצג צליל ב כתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות). אוסף האותיות המצוי בשימוש בכתיבה בשפה מסוימת מכונה אלפבית. האותיות מתחלקות לשני סוגים:

רבים מהצלילים שמשקפים העיצורים משותפים לשפות רבות, ויחד עם זאת יש עיצורים ייחודיים לשפות מסוימות. האות ח, למשל, מופיעה באלפבית העברי אך אין לה מקבילה באנגלית. לאות J של האנגלית אין מקבילה בעברית, והיא מיוצגת באמצעות הצירוף ג'. לאות W של האנגלית אין כל מקבילה בעברית (אם כי נהוג להביע בצירוף "וו" (שתי אותיות ו' ברצף)).