אובידיוס
English: Ovid

  • פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ
    publius ovidius naso
    ציור בדמותו של אובידיוס מאת אנטון וון וורנר, 1905
    ציור בדמותו של אובידיוס מאת אנטון וון וורנר, 1905.
    לידה 43 לפנה"ס
    סולמו ( סולמונה המודרנית)
    פטירה 17 (בגיל 59 בערך)
    טומיס, (קונסטנצה המודרנית)
    עיסוק משורר
    לאום ancient romans עריכת הנתון בוויקינתונים
    שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
    סוגה טרגדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
    יצירות בולטות האהבות, איגרות הגיבורות, אמנות האהבה, מטמורפוזות
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ[1]לטינית: publius ovidius naso; ‏20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס - 17 לספירה) היה משורר רומי שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס. אובידיוס היה בן תקופתם הצעיר של המשוררים ורגיליוס והורטיוס ולרוב נחשב, יחד עמם, כאחד משלושת המשוררים הקאנוניים של השירה הלטינית. שלא כקודמיו, אובידיוס לא כתב סיפורים אפיים, אלא הציע את סיפור תולדות העולם מבריאתו ועד ימיו, בשילוב מיתולוגיות ואגדות מהמסורת היוונית והרומאית.

    רוב המידע על אודות חייו של המשורר ידוע מהשירים שכתב בעצמו. הואיל ואין עדות ביוגרפית חיצונית אודותיו, כמו על המשוררים ורגיליוס, הורטיוס וטיבולוס, קשה לעיתים לדעת מה מדברי אובידיוס המתייחסים לעצמו מבוססים על עובדות, ומה מדבריו מתייחסים לדמותו הספרותית.[2]

    אובידיוס היה בן למשפחת פרשים אמידה. אביו דאג להשכלת שני בניו, אובידיוס ואחיו הגדול ממנו בשנה אחת. הוא התחנך ברומא, ויצא לסיור לימודי ביוון ולאחר מכן באסיה הקטנה ובסיציליה. בשנת 8 לספירה הוגלה אובידיוס על ידי אוגוסטוס ל טומיס, (קונסטנצה המודרנית שברומניה) שבאזור הים השחור, מסיבות מסתוריות, שאובידיוס עצמו הגדיר כ"שיר וטעות" (carmen et error).

    ימי שלטונו של אוגוסטוס ידועים כיום כתור-הזהב של הספרות והאמנות הלטינית, בתחום השירה במיוחד, ואכן שירתו של אובידיוס תרמה רבות לשגשוג האמנותי של אותה עת.[3] יצירתו הידועה ביותר כיום היא כנראה "מטמורפוזות" ("גלגולי צורות" לפי דיקמן),[4] אשר הותירה את חותמה בתקופות מאוחרות יותר במדיות אמנותיות שונות. שירתו מהעת העתיקה המאוחרת, דרך ימי הביניים, הרנסאנס, והבארוק, וכלה בתקופה המודרנית ועד ימינו אנו, זכתה לאין ספור גרסאות, לתרגומים, לעיבודים ולדימויים ויזואליים.

  • חייו
  • יצירותיו
  • ההתקבלות של אובידיוס
  • השבת אצל אובידיוס
  • תרגומי כתביו לעברית
  • מהדורות של טקסטים בשפות שונות
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ
Publius Ovidius Naso
ציור בדמותו של אובידיוס מאת אנטון וון וורנר, 1905
ציור בדמותו של אובידיוס מאת אנטון וון וורנר, 1905.
לידה 43 לפנה"ס
סולמו ( סולמונה המודרנית)
פטירה 17 (בגיל 59 בערך)
טומיס, (קונסטנצה המודרנית)
עיסוק משורר
לאום Ancient Romans עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה טרגדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות האהבות, איגרות הגיבורות, אמנות האהבה, מטמורפוזות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ[1]לטינית: Publius Ovidius Naso; ‏20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס - 17 לספירה) היה משורר רומי שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס. אובידיוס היה בן תקופתם הצעיר של המשוררים ורגיליוס והורטיוס ולרוב נחשב, יחד עמם, כאחד משלושת המשוררים הקאנוניים של השירה הלטינית. שלא כקודמיו, אובידיוס לא כתב סיפורים אפיים, אלא הציע את סיפור תולדות העולם מבריאתו ועד ימיו, בשילוב מיתולוגיות ואגדות מהמסורת היוונית והרומאית.

רוב המידע על אודות חייו של המשורר ידוע מהשירים שכתב בעצמו. הואיל ואין עדות ביוגרפית חיצונית אודותיו, כמו על המשוררים ורגיליוס, הורטיוס וטיבולוס, קשה לעיתים לדעת מה מדברי אובידיוס המתייחסים לעצמו מבוססים על עובדות, ומה מדבריו מתייחסים לדמותו הספרותית.[2]

אובידיוס היה בן למשפחת פרשים אמידה. אביו דאג להשכלת שני בניו, אובידיוס ואחיו הגדול ממנו בשנה אחת. הוא התחנך ברומא, ויצא לסיור לימודי ביוון ולאחר מכן באסיה הקטנה ובסיציליה. בשנת 8 לספירה הוגלה אובידיוס על ידי אוגוסטוס ל טומיס, (קונסטנצה המודרנית שברומניה) שבאזור הים השחור, מסיבות מסתוריות, שאובידיוס עצמו הגדיר כ"שיר וטעות" (carmen et error).

ימי שלטונו של אוגוסטוס ידועים כיום כתור-הזהב של הספרות והאמנות הלטינית, בתחום השירה במיוחד, ואכן שירתו של אובידיוס תרמה רבות לשגשוג האמנותי של אותה עת.[3] יצירתו הידועה ביותר כיום היא כנראה "מטמורפוזות" ("גלגולי צורות" לפי דיקמן),[4] אשר הותירה את חותמה בתקופות מאוחרות יותר במדיות אמנותיות שונות. שירתו מהעת העתיקה המאוחרת, דרך ימי הביניים, הרנסאנס, והבארוק, וכלה בתקופה המודרנית ועד ימינו אנו, זכתה לאין ספור גרסאות, לתרגומים, לעיבודים ולדימויים ויזואליים.