אברהם יצחק הכהן קוק

  • disambig rtl.svg המונח "הרב קוק" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קוק.
    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    abraham isaac kook 1924.jpg
    הראי"ה קוק. תרפ"ד, 1924
    לידה 7 בספטמבר 1865
    ט"ז באלול תרכ"ה
    רוסיה רומנוברוסיה רומנוב גריבה, האימפריה הרוסית
    פטירה 1 בספטמבר 1935 (בגיל 69)
    ג' באלול תרצ"ה
    ירושלים, המנדט הבריטי
    מקום קבורה ישראלישראל ירושלים, ישראל
    מדינה ארץ ישראל
    מקום פעילות ליטא, יפו, ירושלים
    תחומי עיסוק אמונה, חסידות, גאולה, תורה, עם ישראל, ארץ ישראל, אגדה, תשובה, הלכה, תפילה, קבלה
    תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב
    רבותיו הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב אליעזר דון יחיא, חותנו הרב אדר"ת, הרב הנצי"ב מוולוז'ין, הרב שלמה אלישיב
    תלמידיו בנו - הרב צבי יהודה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), הרב יצחק אריאלי, הרב אריה לוין, הרב משה צבי נריה, חתנו הרב שלום נתן רענן
    חיבוריו ראו כתבי הראי"ה
    צאצאים צבי יהודה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
    הרב הראשי לישראל האשכנזי ה־1
    19211935
    (כ־14 שנים)
    יצחק אייזיק הלוי הרצוג
    חתימה signature kook.jpeg
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה[1]) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

    הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית־קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.

    פסיקותיו מהוות יסוד לפסיקה בענייני היחס לשלטון יהודי בימינו, מצוות התלויות בארץ ועוד בקרב הציונות הדתית וחוגים נוספים[2]. ועוד. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות הציונית הכללית[3][4], ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה באורתודוקסיה המודרנית. לעומת זאת ספג התנגדות חריפה מצד חלק מהעולם החרדי.

  • ביוגרפיה
  • יצירתו והגותו
  • הערכות כלפיו
  • ספריו
  • הנצחתו
  • מתלמידיו
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "הרב קוק" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קוק.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
Abraham Isaac Kook 1924.jpg
הראי"ה קוק. תרפ"ד, 1924
לידה 7 בספטמבר 1865
ט"ז באלול תרכ"ה
רוסיה רומנוברוסיה רומנוב גריבה, האימפריה הרוסית
פטירה 1 בספטמבר 1935 (בגיל 69)
ג' באלול תרצ"ה
ירושלים, המנדט הבריטי
מקום קבורה ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ארץ ישראל
מקום פעילות ליטא, יפו, ירושלים
תחומי עיסוק אמונה, חסידות, גאולה, תורה, עם ישראל, ארץ ישראל, אגדה, תשובה, הלכה, תפילה, קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב
רבותיו הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב אליעזר דון יחיא, חותנו הרב אדר"ת, הרב הנצי"ב מוולוז'ין, הרב שלמה אלישיב
תלמידיו בנו - הרב צבי יהודה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), הרב יצחק אריאלי, הרב אריה לוין, הרב משה צבי נריה, חתנו הרב שלום נתן רענן
חיבוריו ראו כתבי הראי"ה
צאצאים צבי יהודה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
הרב הראשי לישראל האשכנזי ה־1
19211935
(כ־14 שנים)
חתימה Signature kook.jpeg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה[1]) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית־קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.

פסיקותיו מהוות יסוד לפסיקה בענייני היחס לשלטון יהודי בימינו, מצוות התלויות בארץ ועוד בקרב הציונות הדתית וחוגים נוספים[2]. ועוד. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות הציונית הכללית[3][4], ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה באורתודוקסיה המודרנית. לעומת זאת ספג התנגדות חריפה מצד חלק מהעולם החרדי.